|
|
עמוד:10
והסמכות של החיבורים הללו עשויה להרתיע את מי שיבוא להכניס את ראשו ביניהם - כי מי האדם שיבוא אחרי המלך לעשות את אשר כבר עשהו . אולם לא שבח הוא לגדולתם שחיבוריהם ייעשו לספר החתום ושיטותיהם ודעותיהם לחוק ולא יעבור , ולקבלה שאין עליה תשובה . ואילו נמנעו החוקרים מלדון בדבריהם , היה הדבר מעכב את דעותיהם מלעמוד במבחן הדורות ומקפיא את תרומתם הענפה . רבותינו האחרונים הם שלימדונו פרק בזאת . מי כמוהם העריץ את הראשונים ושתה מימיהם בדחילו ורחימו , ומי כמוהם הראה לנו מה הוא הכבוד הראוי לראשונים - הלא הוא העיון המדוקדק והבירור המתמיד בדבריהם , מבלי לפסוח על דיוק , קושיא ותמיהה שהעיון הישר מעלה . על סמך דברים אלה , ולאור מסירותם של החוקרים הללו לגילוי האמת , ובעיקר מפני שתורה היא וללמוד אני צריך , עשיתי מאמץ למצוא ולאתר את כל דברי הרי"ן אפשטיין והגר"ש ליברמן הנוגעים למקורות הנלמדים כאן , לרדת לעומק פירוש שיטותיהם ולסוף דעתם , ולשקול מחדש , באומץ , כיצד נראים עניינים אלה היום לדעה דהה ולקטן התלמידים , המלקט שיבולים אחר הקוצרים . עם זה , ניסיתי אף לאתר ולבחון את דבריהם של כל שאר החוקרים שעסקו בנושא שלנו , עד כמה שהיד מגעת , ולמען שמוע קולות רבים שנאמרו בפרשה זו - וכך יוצג המחקר במבט רחב , ותיבחן כל דעה לגופה . הרי"ן אפשטיין השכיל לפתוח מבואות גדולים . מבחינתו ספרו מבוא לנוסח המשנה היה פרוזדור המאפשר את הכניסה לטרקלין , כלומר , מהדורת המשנה שתוכננה לבוא בסוף מפעלו . הגר"ש ליברמן ביקש להקים תחילה את הטרקלין , כל דברי התוספתא , דבר דבור על אופניו , ומשקיים הטרקלין , יימצאו כל מבואיו ומוצאיו . אשר לשתי שיטות אלה , אנו ננסה לאחוז בזו וגם בזו . דיוננו יושתת על סדר דברי המקורות , כדרך שהראנו ליברמן . הפרשנות תכלול גם בירור מתודולוגי רצוף , הבוחן את עצמו תמיד על פי מידות המחקר , ובכללן כאלה שקבע אפשטיין . מתוך צירוף שתי הגישות , ננסה לפתור את השאלות הספרותיות והמתודולוגיות וללבנן אגב העיון הרצוף במקורות ומתוך הדיון בהם . אפשר לכנות דרך זו "פרשנות , "מחקרית שכן המחקר מתבצע על סדר הלימוד הרצוף , והפרשנות ניזונה מן החקירות הספרותיות שעל אתר . התוספתא והמשנה כל עיון בשאלות הספרותיות הרחבות הנוגעות לחטיבות הגדולות של תורת חז"ל מחייב הסתייגות מלכתחילה . אין כל המקומות שווים ולא כל המסכתות שוות , ואין לכלול כללים שלמים ומוצקים בטרם תמצה הבדיקה את הנתונים כולם . סיוג זה מלווה את כל דברינו , ואף את מיון היחסים האפשריים שאנו מבקשים להציג כאן לגבי המשנה והתוספתא . דומה שאנו מוצאים הלכות בתוספתא המתייחסות למשנה באחד משלושת המצבים הספרותיים דלהלן : . 1 התוספתא מוסבת על הלכה השנויה במשנתנו , שאותה היא מפרשת או מרחיבה ( להלן נכנה מצב זה "הסבה . 2 . ( "ספרותית התוספתא מוסרת הלכה עצמאית , החסרה במשנתנו , אם כי מתקשרת בקשר כלשהו לנושאים ההלכתיים או האגדתיים שבאותה מסכת במשנה .
|
|