|
|
עמוד:12
מפגש האינטרסים יוצר התנגשות רבת עוצמה של רצונות פרטיקולריים , שתוצאותיה עשויות להיות הרסניות לחברה . לפי תפיסתו של הגל , תפקידה של הממשלה לפייס בין הכוחות המתנגשים , להגן על הפרט ולמנוע מכוחות כלשהם לעוות את השוק או לפגוע בחלק מהאזרחים . לשם כך עליה להבטיח שיתקיימו שלושה תנאים : מתן מעבה לצורכי הפרט , חופש וחירות המאפשרים לפרט לפעול ; ודאגה לאינטרסים של הפרט כאינטרס משותף . ( Hegel , 1978 ) גישה זאת מציבה בפנינו את הרציונל לצורך ברגולציה על ידי המדינה . תפיסת הרגולציה פותחה במדינות דמוקרטיות המזוהות עם כלכלת שוק . הרציונל הפורמלי היה לתת מענה להסדרה חוקית של סמכות הממשלה להשגת מטרה התואמת השקפת עולם פוליטית . ( 1982 ; 1987 Daintith , ) כל חברה מתייחסת לרגולציה ומפרשת אותה בהתאם לרוח התקופה ולגישות הפוליטיות והחברתיות הרווחות בה באותה עת . היא נתפסת ככלי בידי השלטון בנושאים שבהם הוא מבקש להביא לשינוי בחלוקת משאבים , להסדרה של מוסדות חברתיים , כלכליים ופוליטיים , וזאת כפועל יוצא של התפיסה הפוליטית והמדיניות שקבע . ( Eisner , 2000 ) התניית הרגולציה בסמכות מפורשת בחוק נועדה להבטיח כי לא תופעל רגולציה בשרירות וללא פיקוח שיפוטי . לרגולטור יש סמכות לתת הוראות , לקיים פיקוח ובקרה , ובידיו כלי אכיפה וענישה . מאידך , בפני הפרט פתוחה הדרך לבית המשפט , אם וכאשר הוא סבור כי האמצעים הופעלו שלא כדין או ללא שיקול דעת ראוי . לעתים , במיוחד בתקופה הנוכחית , שבה נושאי הרגולציה מכוונים על ידי הבירוקרטיה , מיטשטשים הגבולות ועלול להיווצר מצב אשר מרגיט כוהן ( Cohn , 2001 : 469 ) מכנה אותו "חוקיות עמומה" . ( fuzzy legality ) לחקיקה ולקביעת כללים רגולטיביים יש השלכות בשני מישורים עיקריים : פגיעה בחירויות הפרט או הארגון וזכויותיהם ; והגבלת פעולתו של "השוק . "החופשי אם בראשון הדגש הוא על הזכויות הפוליטיות והציבוריות , בשני הדגש הוא כלכלי , מבחינת הפרט או התאגיד . ( Stigler , 1971 ; Peltzman , 1976 ) בשני המקרים ניתן למדוד את הפגיעה בעזרת אמת מידה כפולה - מוחלטת ויחסית : מוחלטת כשלעצמה ויחסית לאחרים . נהוג לטעון כי רגולציה ופיקוח נועדו לשמור על אינטרס הציבור ולמנוע פגיעה של פרט או תאגיד במשנהו . יש שאינם ממהרים לאמץ טענה זאת וגורסים , כי קיומה של רגולציה . 3 ראו לדוגמה את המקרה הישראלי : כהן , . 2005
|
|