|
|
עמוד:920
על אף נקודות התורפה שהתגלו בחוק ביטוח סיעוד למן הפעלתו , חוק זה מהווה ציון דרך חשוב בעיגון הזכויות החברתיות של הזקנים בישראל והתפתחות משפטית חשובה וראויה שיש לשקוד להמשיך לשפרה , להרחיב את היקף פעילותה ולחזק את התשתית הכלכלית למימונה . . 3 הטיפול הממושך המוסדי במשך שנים רבות נחשב הסידור המוסדי לפתרון הראוי לבעיית הטיפול הממושך בזקנים . זקנים שסבלו מבעיות רפואיות כרוניות או מירידה ביכולת התפקוד האישי הושמו במוסדות ייעודיים שהיו אמורים לספק להם את כל צורכיהם . גם בישראל ניתן למצוא ביטוי לגישה וו , וכיום קרוב ל 4 ° /» מאוכלוסיית הזקנים בישראל , שהם כעשרים וחמישה אלף ושמונה מאות זקנים , שוהים ביותר משלוש מאות שמונים ותשעה מוסדות . ברמה החוקית , המשפט בישראל הסדיר את הפיקוח הנורמטיבי על המוסדות המעניקים טיפול ממושך מוסדי לזקנים באמצעות שתי מסגרות חוקיות עיקריות : מעונות לזקנים עצמאיים ותשושים , שהופקדו בידי משרד העבודה והרווחה , הוסדרו במסגרת חוק הפיקוח על המעונות , , 1965-ה"תשכ והתקנות שהוצאו מכוחו ; בתי החולים הגריאטריים והמחלקות הסיעודיות , שהופקדו בידי משרד הבריאות וחומדת בדומה לבתי חולים אחרים , הוסדרו על פי פקודת בריאות העם , , 1940 ודיני בריאות נוספים . להפעלת חוק ביטוח סיעוד - משמעויות ולקחים > תשנ"ט . < אחת הדרכים להתמודדות עם נקודות תורפה אלה היתר . באמצעות הצבת דרישות סף גבוהות מטעם המוסד לביטוח לאומי אגב הליך המכרז שיזם לשם בחירת החברות לביטוח הסיעוד . נגד הליך זה הוגשו עתירה מנהלית ולאחר מכן גם ערעור לבית המשפט העליון . ראו עע"מ 3552 / 02 איגוד נותני שירותי סיעוד - המוסד לביטוח לאומי ( טרם פורסם . ( 80 ראו קשישים בישראל , לעיל הערה , 2 בע' . 240 המוסדות כוללים בתי אבות , בתי חולים סיעודיים ומחלקות סיעודיות וגריאטריות . שיעור המיסוד עולה באופן משמעותי עם העלייה בגיל , באופן שבקרב בני השמונים ומעלה שיעור המיסוד מגיע לכדי . 13 . 6 % יש גם לציין שככל שהדבר נוגע בהיקפי המיסוד , מדינת ישראל נמצאת במקום טוב באמצע : נמוך מפינלנד או קנדה , שם שיעורי המיסוד מגיעים לכ , 7 % אך גבוה מאיטליה או ספרד , שם שיעורי המיסוד מגיעים רק ל . 2 . 4 % 81 לסקירת הטיפול הממושך המוסדי בישראל ראו ג' ברודסקי ונ' שמאי הטיפול הממושך בקשישים : היבטים ארגוניים וכלכליים . ( 1999 )
|
|