|
|
עמוד:86
פחות ( כגון הקביעה כי פלוני לא יוכל להיבחר למשרת נשיא המדינה בשל היותו ערבי או הקביעה כי פלונית לא תוכל לשרת כטייסת קרב בשל היותה אשה < . אולם ברי כי לא כל דיפרנציאציה על בסיס כלכלי יוצרת פגיעה בכבוד האדם . העובדה שאלמוני נוסע לחוץ לארץ שש פעמים בשנה אינה מהווה - כך נראה לי - פגיעה בכבוד האדם של פלוני שלא ביקר בחוץ לארץ מעודו משום שאין לו האמצעים לכך . במילים אחרות , המושג "כבוד האדם" מכיל בתוכו במידה רבה את הדיכוטומיה הבסיסית שהצבעתי עליה בין זכויות פוליטיות לבין זכויות בתחום הכלכלי החברתי . אכן , טיעונים לטובת זכויות חברתיות המבוססים על המושג "כבוד האדם" עשויים להוביל אותנו לתוצאות שונות במידה מסוימת מאלה הנובעות מהתיאוריה ההליכית של הדמוקרטיה הליברלית שהצגתי לעיל . ייתכן בהחלט שאגד הזכויות הכלכליות החברתיות המתחייב ממונח זה רחב יותר במובנים מסוימים מהזכויות הנובעות מהטיעון שהצגתי לעיל , והן כוללות בחובן גם , למשל , את הזכות לתעסוקה או את הזכות להורות , זכויות שההכרה השיפוטית בהן נושאת עמה משמעויות חלוקתיות נרחבות למדי . אולם יש לשים לב שגם תפיסת הזכויות 34 ראו בג"צ 453 / 94 שדולת הנשים בישראל נ' ממשלת ישראל , פ"ד מח ; 524-521 , 501 < 5 > בג"צ 4541 / 94 מילר נ' שר הביטחון , פ"ד מט 133-131 , 94 < 4 > ( להלן : עניין מילר . ( 35 לטיעון מעניין הנוגד לכאורה את הטענה בטקסט ראו א' מרמור "הערך האינטרניזי של שוויון כלכלי" צדק חלוקתי בישראל > מ' מאוטנר עורך , תשס"א ) . 51 מרמור טוען כי אמות המידה הערכיות לגבי קיומה של רמת צרכים "מינימלית סבירה" כתנאי לאפשרותו של אדם לקיים חיים אוטונומיים אינן מוחלטות , אלא תלויות בזמינותם של משאבים שונים בחברה נתונה . טיעון זה עשוי להוליך למסקנה כי האוטונומיה ( וכבוד האדם בעקבותיה ) של אדם שחי בחברה שבד , כולם נוסעים לחוץ לארץ פעמים אחדות בשנה נפגעת כתוצאה מכך שלו עצמו אין אפשרות לנסוע לחוץ לארץ ( הגם שצרכיו הבסיסיים בתחום המזון , החינוך , הבריאות ואף התרבות מסופקים . ( אולם גם מרמור אינו טוען כי מקו טיעון זה נובעת זכות לשוויון כלכלי מוחלט , אלא רק לשוויון "ברמה סבירה" כלשהי , וגם הדרישה הזאת היא לדידו בבחינת "אידיאל , "מנחה להבדיל מעיקרון מחייב > שמ , בע' . ( 64 בהתאם , נראה לי כי אין בכך כדי לשנות את המסקנות שהעליתי בטקסט לגבי תפקידה של המערכת השיפוטית ביחס להגשמת עקרונות של שוויון כלכלי . 36 לעניין הזכות לתעסוקה כנובעת מכבוד האדם ראו ר' בן ישראל "צדק חברתי בעידן בתר העבודה : צדק חלוקתי בחלוקת העבודה במאה העשרים ואחת '' צדק חלוקתי בישראל > מ' מאוטנר עורך , תשס"א ) , 309 בעי 327 ואילך ; מונדלק , לעיל הערה , 2 בע' . 266-265 לעניין הזכות להורות כנובעת מהמושג "כבוד האדם" ראו דנ"א 2401 / 95 נחמני נ' נחמני , פ"ד נ . 724 , 661 < 4 >
|
|