|
|
עמוד:82
הנוכחי אוכל להסתפק בכך שאצביע על תבנית החשיבה הבסיסית העומדת ביסודה של הדמוקרטיה הליברלית . זו תבנית שקיימת במסגרתה הפרדה ברורה בין זכויות פוליטיות וכלכליות , כמו גם הנחה בסיסית שפערים כלכליים צריכים להיות מתוקנים במסגרת הליך פוליטי שוויוני , אך זאת רק לאחר שהשיטה הפוליטית אפשרה לשווקים > הלא-שוויוניים < לפעול את פעולתם ( במסגרות שנקבעו לשם כך מראש ובהיקף שנקבע על ידי ההליכים הפוליטיים עצמם . ( מה הן ההשלכות שיש לניתוח האמור על חלוקת העבודה בין בתי המשפט והמוסדות הפוליטיים בדמוקרטיה ליברלית ביחס לסוגיית הזכויות החברתיות ? כאן המקום לבחון את מהותם של מוסדות שיפוטיים ואת התפקיד המיועד להם במסגרות החברתיות שבהן הם פועלים . דומה שקשה לחלוק על כך שבית משפט ( כוונתי לבית משפט העוסק בין בהכרעת סכסוכים אזרחיים ובין בביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות או על חוקים ) אינו המוסד שמיועד לקבל - בדרך-כלל - את ההחלטות השגרתיות בתחומי הפוליטיקה , החברה או הכלכלה . מעצם מהותו של בית משפט , כמוסד שנועד להכריע סכסוכים או להפעיל ביקורת , נגזרת תפיסה ריסונית ( ולו ברמה כלשהי ) ביחסים שבינו לבין הרשויות האחרות . בית משפט הוא מוסד שנועד לאכוף החלטות והכרעות של מוסדות אחרים , שעה שהוא אוכף חוקים , תקנות או חוזים שנעשו במשפט הפרטי , או לכפות על אותם מוסדות מסגרות מסוימות , שעה שמתעוררת טענה כי מוסדות אלה חרגו מאותן מסגרות . במובן זה , בית משפט הוא מוסד של " קווים , "אדומים ולא מוסד שנועד דרך שגרה לקבל החלטות ראשוניות בתחום זה או אחר . כך , למשל , איש אינו טוען , ככל הנראה , שבתי משפט הם האמורים לקבוע מה צריכים להיות שיעורי מס ההכנסה , גובר . הריבית או היקף הסיוע הממשלתי למגדלי פרחים . בתי המשפט אמורים להתערב בהחלטות כאלה של מוסדות אחרים בהתקיים תנאים מסוימים . מכאן גם נובע שכאשר מאן דהוא מבקש להצדיק התערבות של בית משפט בהכרעה מסוימת , אין ההצדקה יכולה להתבסס על עצם העובדה שקביעת בית המשפט באותו נושא תואמת את עמדתו של 26 להסברים שונים מדוע אין הדמוקרטיה הליברלית מצליחה במציאות להגשים את החזון של חלוקה מחרש > או לפחות להשיג הקטנה ממשית של פערים חברתיים כלכליים , ראו : , ' Value ( Cambridge , I . Shapiro & C . Hacker-Cordon eds ., 1999 ) 23 , 41-43 A . Przeworski "Minimalist Conception of Democracy . A Defence" Democracy ' s והשוו מונדלק , לעיל הערה , 2 בע' , 201-199 ובמיוחד בע' . 207-205 מונדלק טוען כי האידיאולוגיה הליברלית המבוססת על הליך פוליטי שנוער לתקן , בדרך של חלוקה מחרש , את אי השוויון הנוצר על ידי השווקים הינה בלתי צודקת מלכתחילה , ואינה יכולה להשיג את מטרותיה באופן אפקטיבי .
|
|