|
|
עמוד:77
דומה שכל מי שעוסק בשאלות של תיאוריה פוליטית מנקודת השקפה של דמוקרטיה ליברלית חייב לקבל את ההבחנה הבסיסית בין שני סוגי אי השוויון בשני המשפטים לעיל . אם אתם מוכנים לקבל את אי השוויון הכלול במשפט א , אינכם יכולים להיחשב לדמוקרטים ( לפחות לא במובן של תפיסת הדמוקרטיה בתקופתנו ) . איני חושב שיש כיום ברחבי העולם הנחשב לדמוקרטי ( ואני כולל בכך את העולם שבין שוודיה לצ'ילה ובין קליפורניה לניגריה ותאילנד ) הוגה דעות או פוליטיקאי כלשהו שיהיה מוכן להגן על הפרופוזיציה הלא שוויונית הכלולה במשפט זה ובד בבד להיחשב בעינינו לדמוקרט . לעומת זאת , ברחבי אותו עולם רחב , הכולל כיום את רוב מדינות העולם , לא יהיה אף הוגה דעות או פוליטיקאי שיוכל להיחשב בעינינו לליברל אם יטען שהוא מתנגד קטי גו ריאל י ת לאי השוויון הכלול במשפט השני . במילים אחרות , אין ספק שיהיו אנשים שיטענו שאם X נוסע במרצדס , אזי Y צריך לנסוע לפחות בסוברו , וזאת , למשל , על ידי קיומה של מערכת מיסוי פרוגרסיבית שתבטיח זאת . אולם אין מי שתוכל לטעון ברצינות להיותה ליברלית אם היא מתנגדת לעצם האפשרות של אי שוויון מסוים ( לפחות ) בתחום החברתי שהמשפט השני מתייחס אליו , הוא התחום שאני מכנה כלכלי חברתי . כלומר , מי שמוכן לקבל את אי השוויון הכלול במשפט הראשון - אינו דמוקרט ; מי שאינו מוכן לקבל את אי השוויון > או לפחות את האפשרות העקרונית של אי שוויון מסוים ) הכלול במשפט השני - אינו ליברל ( אם כי , כמובן , ניתן לאמץ תיאוריות פוליטיות נאצלות שיאמצו השקפה כזו , כגון מרקסיזם או שוויונאות רדיקלית ) . זאת יש להדגיש : הניתוח המוצג כאן אינו נצרך להתייחס בפירוט לשאלות הכרוכות 13 כאן המקום לציין כי הרעיון של זכות הצבעה שווה לכל לא היה ברור מאליו כלל בדמוקרטיות קדומות ואף לא אצל הוגי הדעות הליברליים בני המאה השמונה עשרה , שתורותיהם הניחו בסופו של דבר את הבסיס הרעיוני לדמוקרטיות הליברליות של ימינו . כידוע , בארצות הברית הוענקה זכות הצבעה לשחורים רק לאחר מלחמת האזרחים ( באמצע המאה התשע עשרה , ( ובמדינות אירופיות רבות הותנתה זכות הבחירה במהלך המאה התשע עשרה בקריטריונים שונים כגון בעלות ברכוש , החזקה במשרה , השכלה פורמלית וכדומה . ראו : . 1991 ) 237-239 P . Bogdanor ( ed . ) The Blackwell Encyclopedia on Political Science ( Oxford , אפילו אבי הליברליזם המודרני , ג'ון סטיוארט מיל , ( Mill ) תמך ברעיון של שיטת הצבעה דיפרנציאלית שתבחין בין בעלי ההשכלה לבין חסרי השכלה , ראו : . eds ., 1993 ) 313 Government ; Remarks on Bentham ' s Philosophy ( London , G . Williams & J . M . Dent J . S . Mill Utilitarianism ; On Liberty ; Considerations on Representative לדיון ברעיונות השונים של שיטת הצבעה דיפרנציאלית אצל מיל , ראו : 14 . C . B . Macpherson The Life and Timesof Liberal Democracy ( Oxford , 1977 ) 56-60 ראו למשל : J . E . Roemer Theoriesof Distributive Justice ( Cambridge , 1996 )
|
|