|
|
עמוד:730
כשלעצמו , יכול לחולל שינוי משמעותי בהתייחסות של החברה לסביבה , הקושי שאני מבקש להצביע עליו מתעורר באותם מקרים שקיימת בהם דיסהרמוניה בין המחויבות החוקתית לערכים סביבתיים לבין הרגישות הסביבתית של מערכת המנהל הציבורי . לפני שאסביר את טענתי , ראוי שנבחן דוגמה לעיגון חוקתי של ערכים סביבתיים . בשנת תשם"א הוגשה לכנסת הצעת חוק יםוד : איכות הסביבה . ההצעה קובעת כך : . 1 " חוק יסוד זה מטרתו להגן על זכותו של אדם לסביבה נאותה , ולעגן את הערך של שמירה על איכות הסביבה ומשאבי הטבע בישראל בחוק יסוד . . 2 מדינת ישראל וכל רשות מרשויותיה , יפעלו להבטחת איכות נאותה של הסביבה ומשאבי הטבע בישראל , לתועלת כלל הציבור ולטובת הדורות הבאים , ובין השאר יפעלו : ( 1 ) למניעת זיהום או דלדול של משאבי טבע ; < 2 > להבטחת פיתוח בר קיימא ושימוש מושכל במשאבי הטבע ; ( 3 ) לשיתוף פעולה עם מדינות העולם וארגונים בין לאומיים למען הגנה על איכות הסביבה בישראל ; ( 4 ) לשימור המגוון הביולוגי . . 3 אין לשנות חוק יסוד זה אלא בחוק יסוד שהתקבל ברוב של חברי הכנסת " . הוראות דומות קיימות גם בשיטות משפט אחרות ובמסמכים בינלאומיים . נספח 1 למאמר זה כולל דוגמות אחדות של הוראות כאלה . כאמור , הקושי העיקרי שהיוזמות החוקתיות מעוררות מצוי בפער ( ככל שהוא קיים ) בין המישור החוקתי לבין מערכת הביורוקרטיה השלטונית . כאשר הביורוקרטיה השלטונית מתאפיינת באדישות מוסדית עמוקה לנושאים סביבתיים , המתבטאת בהתעלמות משיקולים סביבתיים בתהליך קבלת ההחלטות השלטוני , יתקשה עיגון חוקתי , כמהלך בודד , להביא לידי שינוי מהותי ביחסה של החברה לסביבה . הטעם לכך הוא שמבחינה פונקציונלית , הגנה חוקתית שאינה מלווה באינטגרציה עמוקה של האינטרס הסביבתי בביורוקרטיה השלטונית מוגבלת מאוד ביכולתה להגן על אינטרסים סביבתיים גם אם היא נתמכת על ידי מערכת 12 שאלה זו יכולה להתעורר גם בהקשר של יוזמות המבקשות לעגן את הנושא הסביבתי בחוקה מטעמים "אקולוגיים" טהורים , שאינם מסתמכים על התמד , של "זכויות 13 . "חברתיות הצעת הוק יסוד : איכות הסביבה , ה"ח . 2991 הסיכויים לאימוצה של הצעת החוק נראים קלושים בשלב זה .
|
|