|
|
עמוד:401
ג . מעמדן השווה של כל זכויות היסוד ההכרה בזכות לתנאי קיום נאותים כזכות יסוד מחייבת שיהיה לה מעמד של זכות חוקתית . גם זכות זו נגזרת מכבוד האדם . כעיקרון , איפוא , לא צריך להיות הבדל בחשיבותה הנורמטיבית בינה לבין יתד זכויות האדם . ברמה העיונית יש עדיין מי שחולק על כך , אולם הכלל המחייב במשפט הבינלאומי הוא שזכויות האדם כולן צריכות להיות בעלות מעמד חוקתי שווה בכל מדינה המקדשת אותן . הניסוח המדויק של העיקרון הוא זה הבא ; protection of both civil and political rights and economic , social and cultural attention and urgency must be given to the implementation , promotion and "Since personal rights and liberties are indivisible and interdependent , similar 10 rights . " יש הטוענים כי הזכויות החברתיות ראויות לעיגון משפטי כזכויות הצהרתיות בלבד . " גישה זו בוודאי אינה עולה בקנה אחד עם המחויבות השווה לכל זכויות האדם , המכוונת כפי שראינו באופן מפורש ומודגש למישור היישומי והמעשי , ולא רק למישור ההצהרתי . גישה זו מעוררת קושי גם מבחינה עיונית . היא מובנת רק בהנחה שיש משהו בטיבן של הזכויות החברתיות שסותר את היותן בנות הגדרה ואכיפה . דא עקא , אראה בהמשך שככל שמדובר לפחות בזכות לתנאי קיום , אפשר גם אפשר להגדיר ולאכוף אותה , וזאת בדרכים דומות לאלה הנהוגות לגבי יתר זכויות האדם , גם אם תוך התאמות מסוימות . בשלב זה אומר איפוא רק שתפיסה קוהרנטית של זכויות האדם מחייבת שבשיטת משפט שבה הזכויות האזרחיות והפוליטיות הן זכויות בנות אכיפה , יוענקו תכונות דומות גם לזכויות הכלכליות והחברתיות . אם לא תאמר כן , יהיו הזכויות החברתיות בעלות מעמד נחות תהא אשר תהא עוצמת ההצהרה על חשיבותן . 10 עיקרי לימבורג , עיקר מס' , 3 לעיל הערה 11 . 2 כך עולה למשל מנוסח לחוק יסוד ; זכויות חברתיות שהפיץ משרד המשפטים בתזכיר מטעמו בסוף שנת . 1996 תזכיר זה הוצג לפני ועדת האו"ם לאמנה בדבר זכויות חברתיות בדו"ח הראשון של מדינת ישראל לפי האמנה . הוועדה קובעת במסקנותיה כי הצעת חוק זו "אינה עומדת בדרישות להן מחויבת ישראל לפי האמנה" ( ראו לעיל הערה , 2 הדו"ח הראשון , בעי . ( 262
|
|