|
|
עמוד:280
נימות הגשמים - אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח ; בימות החמה - שלשים יום ; ובכרכים , אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים - שנים עשר חדש " . האמורא רב יהודה אומר שכוונת המשנה באומרה - "אינו יכול להוציאו" שאינו יכול להוציאו אם לא נתן לו הודעה מוקדמת כדי שיוכל השוכר למצוא לעצמו דיור חלופי : "המשכיר ביל / לחבירו סתם - אי / יכול להוציאו בימות הגשמים מהג וער , / 705 / 7 אלא אם כן הודיעו שלשים יום מעיקרא " . רוב הפוסקים פירשו שמשמע "המשכיר בית לחבירו 0 תם" הוא שאומנם הסכימו הצדדים על גובה דמי השכירות לחודש , אבל לא קבעו לכמה חודשים , כלומר שחובת ההודעה מראש אמורה בשכירות שאינה 216 קצובה בזמן . וכך מסכם הרמב"ם את ההלכה בעניין שכירות מקרקעין : "המשכיר בית לחבירו סתם [ קרי , בלי שקבע את משך השכירות , [ אינו יכול להוציאו עד שיודיע לו שלשים יום מקודם , כדי לבקש מקום , ולא יהיה מושלך בדרך . ולסוף השלושים , יצא . במה דברים אמורים ? בימות החמה . אבל בימות הגשמים , אינו יכול להוציאו מן החג [ קרי , סוכות ] ועד הפסח ... במה דברים אמורים ? בעיירות . אבל בכרכים , אחד ימות החמה ואחד ימות הגשמים , צריך להודיעו שנים עשר חדש מקודם [ מכיוון שהביקוש לדירות בשכירות בערים הגדולות עולה על ההיצע " . [ כפי 216 רמב '' ם , הלכות שכירות , פרק ו , הלכה ז . נפסק בשולחן ערוך , דוו"מ , סימן שיב , סעיפים ה-ז . 217 ראו מגיד משנה , הלכות שכירות , פרק ו , הלכה ז : "ופירוש , 'סתם' כגון ששכרו בכך וכך לחדש , ולא פירש לכמה חדשים 218 " . הרמב"ם כותב עוד בעקבות התלמוד שתקנה זו הינה הדדית , וגם שוכר המעוניין לסיים את השכירות חייב להודיע על כך מראש למשכיר , כדי שיוכל המשכיר למצוא שוכר חלופי , כדי שלא ייגרם לו נזק מהשארת ביתו פנוי בלא דיירים , וזה לשונו : '' כשם שהמשכיר חייב להודיעו , כך השוכר חייב להודיעו מקודם שלשים יום בעיירות או מקודם שנים עשר חדש בכרכים , כדי שיבקש שכן , ולא ישאר ביתו פנוי . ואם לא הודיעו , אינו יכול לצאת , אלא יתן השכר " . אולם לא ברור מדוע המשכיר זקוק לפרק זמן ארוך כל כך כמו השוכר . ואומנם , ראו הגהות מיימוניות , הלכות שכירות , פרק ו ס"ק ד , שהריב"ן > ר' יהודה בן נתן , מבעלי התוספות בצרפת , המאות הי"א-הי"ב < חולק על הרמב"ם , וסובר שמה שנאמר בתלמוד : "כך השוכר צריך להודיעו" ( בבא מציעא קא ע '' ב , ( אין הכוונה "שצריך להודיע שלושים יום או שנים עשר חודש קודם , כמשכיר , אלא שני שבועות או ארבעה , לפי . "הענין ראו תורת חיים > שבתי , ( חלק א , סימן לה . מכאן שאומנם גם על השוכר מוטל לא לגרום נזק למשכיר , אבל מאחר שנזקו של השוכר אינו רק נזק כלכלי , אלא שהוא עלול למצוא את עצמו בלא קורת גג , חייבו בו חכמים פרק זמן ארוך יותר . בדרך אגב נציין שבית הדין הרבני > פד"ר , כרך ג , ע' ( 283-281 , 272 הסיק ממקור זה בדרך ההיקש שהמעביד חייב להודיע לעובד על כוונתו לפטרו מעבודתו ולא להמשיך את העסקתו .
|
|