|
|
עמוד:35
ן : arc ובמרכזן אשרף מרואן . בראי הקולנוע המצר * סלים בריק * מסקירת הקולנוע , הספרות והעיתונות במצרים אפשר ללמוד רבות על העמדה המצרית ביחס לפרשות המודיעיניות שבהן הייתה מעורבת המדינה בין אם הם כוללים אמירה ישירה ובין אם רמזים ברורים , הם משקפים את הנרטיב המצרי פרשת אשרף מרואן כמקרה מבחן הספר "המלאך " של אורי בר יוסף ( זמורה ביתן , , ( 2010 שמספר את סיפורו של המרגל דד אשרף מרואן , עורר בי עניין רב . מעולם לא נחשפתי לארגוני מודיעין ישראליים או אחרים , ואיני מכיר אותם ואת דרכי פעולתם מעבר למה שמסופר בתקשורת . לכן הזווית הייחודית שאני מבקש להתייחס אליה בהקשר זה היא שיקוף פרשות מודיעיניות , ובמרכזן פרשת מרואן , בתעשיית הסרטים המצריים . בחלק מסרטים אלה מדובר בהצגת ביוגרפיה רשמית וסדורה של מרגל , כאשר ברור כי זאת הגרסה של המודיעין המצרי שעמד מאחורי כתיבת התסריט . דוגמאות לכף סרט על המרגל רפעת אל גמאל ( המופיע בסרט בשם ראפת אל הגאן ) שהוחדר לישראל בשנות ה 50 בזהות של עולה יהודי , ועל פי התסריט הצליח במלאכת הריגול שלו וגייס אפילו קצין בכיר בחיל האוויר הישראלי הוא מוצג כגיבור על מונומנטלי . סרט על מצרי שגויס על ידי "המוסד" ופעל מטעמו בנמל אלכסנדריה , והמודיעין המצרי עלה עליו . ברגע האחרון גילה אותו סוכן "מוסדי מצרי , שנמצא בלונדון , כי עוקבים אחריו . בפני קצין המודיעין המצרי שניהל את העיקוב לא נותרה ברירה אלא לסמם אותו ולהביאו למצרים בתוך ארון מתים , כאילו מדובר בגופה המוחזרת למצרים לצורכי קבורה . כשהגיע הארון למצרים התגלה שהסוכן מת בדרך , והסרט הסתיים במשפט : "חי חיי בוגד ומת מוות של כלב ; . 1 פרשת הריגול הזאת ידועה בשם הקוד : "יתד" השב"כ עלה על רפעת והפכו לסוכן כפול . . 2 הפרשה הזאת ידועה אצלנו בשם "האיש במזוודה" - סיפורו של הישראלי מרדכי לוק , שבשנות ה 60 התגייס לשירות המודיעין המצרי ונשלח לאיטליה שהייתה בסיס לפעילותו מול ישראל . הוא נחשד על ידי המצרים כסוכן כפול , נרוסף ועמד להישלח למצרים במזוודה דיפלומטית . בשדה התעופה של רומא התגלה דבר החטיפה . לוק הוסגר לישראל בנובמבר 1965 על ידי האיסלקים . מנחם גולן הפיק סרט על הפרשה תחת השם "מבצע קהיר" כבר ב . 1 966 * מרצה למדע המדינה באוניברסי 0 ת חיפה וחוקר העדה הדרוזית בישראל ; sbrake 05 @ gmaii . com נמוכות יותר ! 0 שיהיו מעריכים כאלה , אבל כאן נזקם הפוטנציאלי יותר קגון . לאור החשיבות העצומה של תפקיד ראש אמץ , שהוא גם המעריך הלאומי , ראוי שבתהליך הבחירה לתפקיד תינתן תשומת לב מיוחדת לכך שהמועמד הנבחר לא יהיה בעל צורך גבוה בסגירות קוגניטיבית . 4 ^ להרחבה בנושא , ראו : Yom Kippur Surprise , " Political Psychology , Cognitive Closure : On the Psychology of the "Intelligence Failure and the Need for 1 . Uri Bar-Joseph and Arie W . Kruglanski , ; of Strategic Intelligence ( London : Frank Cass , K . Betts and Thomas G . Mahnken , Paradoxes the need for Cognitive Closure , " in : Richard 2 . Uri Bar-Joseph , "Intelligence Failure and Vol . 24 , N 0 . 1 , ( March 2003 ) , pp . 75-99 ' . 2003 ) , 166-189 בנדמן וזע'רא היו טיפוסים אוטוריסאר"ם ולא סבלו מה שכינו " בולשים" בדיונים . דפוס התנהגות זה לא עודד דיונים פתוחים ותרם לכך שהם לא היו מוכנים לספק למחליטים הערכות שנגדו את אלה שלהם . כתוצאה מכך מקבלי ההחלטות לא היו מודעים לקיום חילוקי דעות מהותיים באמ"ן בשאלת המלחמה
|
|