|
|
עמוד:13
שלא ניתן למצוא נושא בתחומי הרוח שהיה זר לשלונסקי : ספרות וסופרים , אמנויות פלסטיות , מוסיקה , ריקוד , תיאטרון , ראינוע , קולנוע , פילוסופיה , מדע , יהדות , אקטואליה בארץ ישראל ובעולם , מאורעות היסטוריים , תגליות והמצאות , פרקי הווי , מונוגרפיות של יוצרים יוצרים ויוצרות לצד פכים קטנים מחיי סופרים ואנשי רוח . " והמשורר איוב הוא" ביצירתו הפובליציסטית כמו גם ביצירתו השירית עיצב שלונסקי את המיתוס של " המשורר , "הנרדף הבלתי מובן והדחוי . מיתוס זה ניזון מיחסה השלילי של הביקורת בת הזמן לשירתו החדשנית , מהשפעת המשוררים הצרפתיים הסימבוליסטים בודלר , ורלן ורמבו ומרצונו לראות את עצמו כאח ל"משוררים המקוללים" בני כל הזמנים , שנדחו ונסקלו באבני הביקורת והיו "בנים חורגים" בתקופתם . האמן והמשורר מופיעים במאמריו ובשירתו בדמותו של איוב המקראי , המסמל את האמן המודרניסט , הטראגי , הזועק את כאב האדם ונגעי החברה : "והמשורר איוב הוא , כי לא את זולתו ישיר המשורר אלא את עצמו , נגעי עצמו , ומי שלא הוכה בשחין בשרו — אינו אמן , באשר אינו האדם , באשר אינו הכואב" רעננות" ) , " תרפ"ג . ( דמותו של איוב מתחלפת לעתים בדמותו של הנביא , איש זר ומוזר , איש ריב ומדון המתריע בשער , ש"אש עצור" בעצמותיו . האמן הוא ספק גאון , ספק מטורף , מרדן , בלתי מובן , נרדף על ידי הבינוניות ומקדים את זמנו , "הוא הליריקן בדור שאינו לירי" על" ) צלב . ( 27 . 8 . 26 , "הליריקה המשורר האיובי הוא גם המשורר המורד במורשת התרבותית , אולם אין זה מרד המבקש להכחיד ולהרוס את "הישן" עד תום בנוסח הזרם הפוטוריסטי , אלא מרד המבקש לבחון את המורשת , לברור ממנה את הטוב והמובחר ולשלבם עם . "החדש" מראשית כתיבתו מבטאים מאמריו של שלונסקי תהליך בן שני שלבים : ראשיתו מרד וניתוק שלשלת הדורות , ואחריתו ריתוקה מחדש באמצעות הספרות המודרניסטית , ועקרונות פואטיים וביקורתיים חדשים : "שאלת הישן והחדש — לא שאינה קיימת , אלא שהיא כולה בתחומו של 'דור הולך ודור בא' היינו : אין סתירה בין הישן והחדש — יש התפתחות . — גלגול — אין ספרות מתחילה ואין ספרות נגמרת . הספרות נמשכת . חוליה בתוך חוליה , חוליה מתוך חוליה" חוט" ) , "השדרה הדים , ארר ניסן תרפ"ד . (
|
מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב
|