|
|
עמוד:11
שירים מודרניסטיים אקספרסיוניסטיים , שהיכו בתדהמה את הקוראים והתקבלו , בדרך כלל , בהתעלמות ובשתיקה או בתגובות עוינות . כמו כן כתב מסות ומאמרים , שירי עם ופזמונים סאטיריים ותרגם שירה , פרוזה ומחזות . שלונסקי החשיב מאד את העיסוק במכלול תחומים אלה , וראה בהם תרומה למלאותה של התרבות העברית המתהווה בארץ ישראל . המסות והמאמרים שכתב בשנות העשרים והשלושים היו אפוא חלק מתכנית אב שמטרתה הייתה להעשיר את הספרות והתרבות העברית ולחנך את קהל הקוראים לקבלת . "החדש" כבר ברשימת נעורים בשם , "ירמיהו" שפרסם שלונסקי בעיתון הגימנסיה ביקטרינוסלב ב 1917 ( שביבים , כ"ד בכסלו תרע"ז ) - מתגלה היסוד הנפשי והאידיאי , המזין את כתיבתו הפובליציסטית והשירית . ברשימה זו תיאר שלונסקי את הזדהותו עם ירמיהו הנביא , איש האמת והצדק המוחלטים , שאיננו נרתע מהבעת דעותיו — גם במחיר היותו "איש ריב ואיש . "מדון במסות שכתב שלונסקי בשנות העשרים מתגלגל ירמיהו בדמותו של איש הרוח המציג עקרונות ספרותיים חדשניים ובלתי מקובלים . מאז עלייתו ארצה בשנת , 1921 שאף שלונסקי לממש הלכה למעשה את השקפתו על תפקידו של הסופר ואיש הרוח במערכת הלאומית והתרבותית . הוא הביע את דעותיו בגלוי ובמשתמע , מתוך תחושת שליחות , כמעט נבואית , באמצעות שירים , מסות הגותיות , מאמרים פולמוסיים , רשימות ביקורת וסקירות מתחומים שונים מעל דפי העיתונים וכתבי העת של התקופה . אחדים מהמאמרים הם עקרוניים , למרות הקשרם האקטואלי , ולאחר ש"מקלפים" מהם את סימני הזמן והמקום מתגלה חוט השדרה העל זמני שלהם , ויש בהם עניין עד היום . מאמרים אחרים , שעסקו בענייני דיומא , יפים היו לשעתם , וכיום יש קושי להבינם ללא בחינת הקשרם : אירועי השעה , פולמוסים ויחסים בין דורות ספרותיים . הנושא שהעסיק את שלונסקי יותר מכל היה סוגיית הסופר והזמן : מאמריו מבטאים את השקפתו בשאלת הקשר בין האמנות לחיים ולזמן . מצד אחד הוא לא הזדהה עם ההשקפה הדוגלת בתלישות של האמנות ובהפררתה מן החיים , ולא האמין באינדיבידואליזם קיצוני , המתעלם ממציאות חברתית , ומצד שני הוא התנגד ל"ספרות , "מגוייסת ספרות "מטעם" ויצא נגד ספרות המשרתת באופן פשטני אידיאולוגיה חברתית ופוליטית . שלונסקי האמין אך ורק ביצירה הנכתבת מתוך צורך נפשי הנובע מהתגייסות פנימית של "היוצר . "מתוכו הספרות
|
מרכז קיפ - לחקר הספרות העברית, אוניברסיטת תל-אביב
|