|
|
עמוד:13
שלו , בבתי קולנוע , על שפת הים ובמשחקי כדורגל . גם חברתו הראשונה היתה בת כיתה ממוצא מזרחי . תל אביב , מבחינתו ומבחינת חבריו החדשים , השתרעה בדרך כלל עד שדרות רוטשילד . מעבר להן החלה תל אביב אחרת , שלוין לא גדל בה וכמעט לא הגיע אליה . צריך לזכור את זה כשקוראים את הקומדיות . הן לא "על . "כולנו לוין סיפר כי באותו בית ספר ערב השתתף בחוג דרמתי , ואף מילא הפקיד קומי קטן ב"מיכל בת שאול" מאת אהרן אשמן . "התענוג לעמוד על במה ולזכות , "בצחוקים אמר לי על החוויה ההיא , "הוא אחד התענוגות הגדולים שיכול אדם לזכות " - . "בהם למה אתה לא עולה על הבמה היום " ? שאלתי אותו ( שנים רבות סירב לוין לעלות אפילו לקול קריאות הקהל בסיום ההצגה - . ( "אני פוחד שלא ארצה , "לרדת השיב . אחרי שירות צבאי כצפן בחיל המודיעין , למד לוין ספרות עברית ופילוסופיה באוניברסיטת תל אביב , ( 1967-1964 ) אבל לא סיים את התואר . בשנות האוניברסיטה פירסם טור סאטירי בעיתון הסטודנטים , " דף האחוריים של חנוך . "לוין אז גם התקרב אל פעילים במפלגה הקומוניסטית ( הפלג שבהנהגת סנה , ( ובעיקר אל דני , 'טרץ שהיה איש התיאטרון של בנק"י , ברית הנוער הקומוניסטי . טרץ' ביים במסגרת זו , באמצע שנות הששים , את "אופרה בגרוש" ( שהוצגה במועדון המפלגה " , "אחווה ברח' בתר בתל אביב . ( גם לוין ניסה להציג מערכונים בחסות המפלגה , אבל שם פגש את נחת זרועה של הצנזורה הפנימית , שפסלה במארס , 1967 את מערכונו של לוין "פעולת תגמול באביב" ( שם , , ( 142 אשר נכתב בעקבות הריסה של עשרות בתים בידי צה"ל , בכפר סמוע שבגדה המערבית . על החוויה ההיא אמר לי לוין : "ראיתי אז שאין הבדל , כולם . "מצנזרים המפגש עם הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב הצעירה , באמצע שנות הששים , היה , כנראה , מעין חזרה על חוויית , "צייטלין" אבל הפעם היה לוין הרבה יותר עצמאי . גם כאן פגש "צברים" - אשכנזים , בעיקר תל אביבים מהמעמד הבינוני , הרבה מהם היו אנשי צבא - וגם כאן רכש לעצמו חברים חדשים . בנוסף קיבל הזדמנות "להכות ביריבים" באמצעות העמוד הסאטירי שלו . בין חבריו החדשים היו חברי בנק"י , ואף ששם היו גם "צברים , "טיפוסיים חלק ניכר מהם היו עולים חדשים , אשר הגיעו לארץ פחות מעשור לפני המפגש , בעיקר מפולין . ההקשר הקומוניסטי של המעגל היווה מקור חשוב לחומרים הסאטיריים של
|
|