|
|
עמוד:10
אם חוליה זו , ותהא חזקה ככל שתהא , לא תחוזק על ידי חוויות מתאימות בהמשך ההתפתחות , נראה כי השפעתן של התוכניות הראשונות תפחת עם הזמן . מכאן יש להבין , כי התוכניות היעילות ביותר הן אלה אשר מציידות את ההורה או האדם האחר המטפל בילד במערכת של עקרונות מנחים המתאימים לצרכיו של הילד בגיל הרך ומכשירות את ההורה והילד להמשך של קשר המעודד התפתחות בכל גיל ולא רק בחודשים או בשנים הראשונות לחייו . הכרת חשיבותה של התקופה הראשונה בחיי הילד מהווה גורם המעורר את הצורך בהתייחסות זהירה , מחושבת ומבוססת לגבי התערבות חינוכית בגיל זה . חדות התפיסה , האבחנה והתגובה של תינוקות , לגירויים שונים , בתחום הראיה , השמיעה , הטעם , הריח וכוי , הוכחו בסדרה של מחקרים שונים אשר דווח עליהם בשנים האחרונות . מעבודות אלה אנו למדים , כי זמן קצר לאחר הלידה התינוק כבר מבחין בין גירויים חזותיים ושמיעתיים בדיוק מפתיע . תינוקות מסוגלים , לדוגמא , להגיב באופן שונה למלים הנאמרות בצרורות חסרי משמעות לעומת כאלה הנאמרות במשפט משמעותי ( קונדון וסנדר , . ( 1974 יתירה מכך , אנו מוצאים כי תינוקות מסוגלים לא רק לדייק באבחנה חזותית או שמיעתית אלא אף " לתקן" את תפיסתם , דבר המכונה "תיקון קוגניטיבי" ( קרון , קרון וקרלסון , . ( 1979 ידע זה אינו מגיע לאלה הבאים במגע ישיר עם התינוק . יכול אדם לטעון ! "גם אם הידע אינו מגיע לאם , מה החשיבות בכך ? אם האם אינה יודעת שהתינוק רואה או שומע לאחר הלידה , מה בכך " ? האם התייחסותה לילד או לתפקידה כהורה תהיה שונה — ? התשובה לשאלה זו היא חיובית . חשיבות מיוחדת נודעת לתקופה ראשונה זו של קשר בין הורה לילדו . הידע על כשריו של התינוק עשוי בהחלט להשפיע על דפוסי ההתנהגות של ההורה אל הילד ובמעגל חוזר על התנהגותו של הילד אל ההורה וחוזר חלילה . ההתייחסות לשאלה מה מסוגל התינוק לחוש ולהבין , עודדה את ההתייחסות לשאלת ההבדלים בין תינוקות בהתייחס לכשרים אלה . באופן מיוחד הושם הדגש על הבדלים בין ילדים משכבות אוכלוסיה עניות ומבוססות . יוזגיריס והנט , ( 1975 ) לדוגמא , דיווחו על כך , כי כבר בגיל 11 חודש נמצאו הבדלים בין תינוקות למשפחות ברמה סוציוכלכלית נמוכה לכאלה ברמה סוציוכלכלית בינונית . בעקבות ממצאים מעין אלה ,
|
|