|
|
עמוד:13
0 משבר הוראת הקריאה אחרי קום המדינה , אשר הביא לחיפוש קדחתני אחר כיתרונות מהירים 1 בהווה — לימוד קריאה בשיטות המבוססות על עקרונות ידועים , אך נעזרות במכשור טכנולוגי חדיש ; 0 מסקנות המשתמעות בפרספקטיבה של המחקר כולו . מהבחינה הדידאקטית מתוארות ומנותחות השיטות להוראת הקריאה בזיקה למציאות החינוכית בה התבצעו , להישגים שהשיגו או לכישלונות שהנחילו ללומדים . הרקע החינוכי מתייחס , על כן , בהתאם לנסיבות אל היבטים שונים : 0 אל הילדים , לומדי הקריאה , ואל רקעם הדתי תרכותי , הסוציאלי והעדתי 0-, אל הדעות הפדגוגיות שרווחו בתקופה מסוימת , או שהחינוך העברי בארץ היה מושפע מהן ; 0 אל המונחים הקשורים להוראת הקריאה ופירושיהם המשתנים מתקופה לתקופה 0 ; אל המורים וטיב הכשרתם ; 0 אל סוגי מוסדות החינוך ותוכניותיהם : 0 אל התנאים הפיסיים , שבהם התבצעה הוראת הקריאה . מרכיב ייחודי כרקע החינוכי היא הלשון העברית , התפתחותה ומידת ידיעתה . זאת משום חלקה החשוב במסכת החינוך בארץ ישראל ומשום הקשר הוודאי בין הידע הלשוני של הלומד לבין רכישת הקריאה והבנתה . כמו כן ניסיתי לאמוד את הישגי הקריאה ככל תקופה ותקופה . בהערכת ההישגים נלקחו בחשבון הרקע החינוכי , מהותן של שיטות הקריאה , דיווחי המורים על הישגי תלמידיהם והסקרים על ההישארות והעזיבה המוקדמת של המסגרת החינוכית בשל כישלון בלימוד הקריאה . דגש מיוחד הושם על המחקרים האמפיריים , המעטים יחסית והשנויים במחלוקת , על הוראת הקריאה העברית בשיטות השונות ועל יכולת לימוד הקריאה של הילד "טעון . "הטיפוח נקודות התייחסות אלו : הרקע החינוכי המפורט , הלשון העברית והערכת ההישגים , אפשרו לי גם לבדוק את אשר היצבתי לעצמי כמטרה שנייה — חשיפת אותם הגורמים שהביאו לחיפוש שיטות קריאה חדשות או אלטרנטיביות לאלו שהיו נהוגות כבר . כדי להגיע לבדיקה אובייקטיבית של שיטות הקריאה מכל בחינותיהן — וזו היתה מטרתי השלישית — היה צורך לבדוק כל שיטה ושיטה על מרכיביה הלשוניים , הפסיכולוגיים והדידאקטיים . החיפוש אחר כלי בדיקה מהימן ואובייקטיבי הוביל אותי לתכנון ולגיבוש כלי חדש י "הפרופיל הגראפי למיון שיטות הקריאה ולהצגת מגמת , "התפתחותן באמצעותו הוצגו הפרופילים של שיטות קריאה שונות , שנותחו במסגרת המחקר . המחקר מתבסס בעיקרו על מקורות ראשוניים . רואיינו , ובחלקם הוקלטו , כמאה וחמישים איש . מחברי שיטות קריאה , מלמדים בחדרים , מורים מעיירות פיתוח ומקיבוצים ותלמידים ותיקים . נסקרו קרוב לשלוש מאות אלפונים בעברית מכל התקופות , וכן יותר משש מאות מאמרים , בחלקם הגדול מהעיתונות הפדגוגית
|
|