|
|
עמוד:12
אולם השקר ברמתו הגבוהה , הכולל כוונה להוליך שולל ויכולת לפעול על פי נקודת המבט של הקורבן , ייחודי לבני אדם בלבד . השאלה הבאה היא באיזה גיל נוקטים בני אדם את השקר הזה לראשונה . בפרק השישי נתייחס לכך ונתאר את הוויכוח הלא פתור , אם התנהגות זו מתרחשת כבר אצל בני שלוש או שרק בני ארבע מגיעים לשלב ההתפתחותי המתאים לכך . נוסיף ונתאר את השקרים לאחר גיל חמש ונתייחס להתפתחות השיפוט המוסרי אצל ילדים בגילים גבוהים יותר . ילדים משקרים כשהם לומדים שהביטוי החיצוני של רגשותיהם איננו חייב להתאים לתחושות הפנימיות האמיתיות שלהם . הפרק השביעי יעסוק בקשר ההדוק בין שקרים לרגשות . שלושה רגשות עיקריים מלווים את השקר : הפחד להיתפס , רגש האשמה על עצם הצורך לשקר והשמחה המתלווה לשקר שהצליח . הפחד והאשמה הם רגשות שליליים שהשקרן רוצה להימנע מהם . השמחה היא רגש חיובי המעודד את השקר . מתברר , שלעוצמת הרגשות השפעה ניכרת על מידת ההצלחה בהעברת המסר השקרי רגשות-. חזקים או חלשים מדי מגבירים את הסיכוי שהשקר יוסגר , בעוד רמה מתונה של ריגוש מסייעת להצלחת השקר . גורם אחר שמשפיע על הצלחת השקר הוא אישיותו של השקרן . לבני אדם יש סגנון פעולה ייחודי , המשקף את אישיותם . יש המרבים להשתמש בשקרים ויש הממעטים לעשות זאת . יש בני אדם שהשקרים שלהם בוטים יותר ויש המשקרים באופן מעודן יותר . האם ניתן לשרטט פרופיל של אדם הנוטה לשקר ? בשאלה זו נדון בפרק השמיני ונציג שלוש גישות שונות ואפילו מנוגדות . לפי גישה אחת , השקר הוא התנהגות מסתגלת , ולכן מי שמרבה לשקר משקיע יותר מאחרים בהופעתו וברושם שהוא מותיר , מעורה יותר בחיי החברה , מוחצן יותר וגם מצליח יותר . גישה אחרת רואה בשימוש מוגזם בשקרים הפרעת אישיות . ריבוי שקרים מאפיין פסיכופתים , אנשים בעלי אישיות גבולית , אנשים הסובלים מבעיות הסתגלות , אנשים בעלי אישיות נרקיסיסטית ובעלי אישיות כפייתית . אנשים הסובלים מבעיות נפשיות משתמשים בשקרים כדי להפחית לחצים בעולם החיצוני ובעולמם הפנימי . אולם צורת התמודדות זו איננה מוצלחת ורק פוגעת בהם יותר . הגישה השלישית מעלה את האפשרות שהתורשה היא הסיבה לשימוש מרובה בשקרים . ממצאים מראים שקיים קשר בין נטיית ההורים לשקר לבין נטיית צאצאיהם לעשות זאת . לפי גישה זו , התורשה אחראית לאנטומיה של האדם , וזאת מעצבת את אישיותו דרך ההתנסות החברתית . באותו האופן מעוצבת גם הנטייה לשקר . כדי להצליח השקרן זקוק לזיכרון טוב . הפרק התשיעי עוסק בהשפעת הקשב והזיכרון על הצלחת השקר . תיעשה הבחנה בין זיכרון לעבר — זכירת דברים שנעשו בעבר , לבין זיכרון לעתיד — זכירת הדברים שיש לעשותם בעתיד . השקרן חייב להשתמש בשניהם . עליו לזכור שקרים שסיפר בעבר ועליו לדעת מתי לחזור על השקר בעתיד . לאחרונה מרבים לדבר על תסמונת הזיכרון המסולף . הכוונה לזיכרון שנשתל אצל אדם במהלך טיפול היפנוטי או פסיכולוגי . יש מקרים מתועדים , שבהם "נזכרה" מטופלת כי בילדותה הייתה קורבן להתעללות מינית של בני משפחתה . זיכרונות אלה הובילו להרס משפחות , לתביעות משפטיות ולהאשמות פליליות . גם בתסמונת זו נעסוק בפרק התשיעי .
|
|