|
|
עמוד:יג
פרוידיאנים נאמנים להסביר שבמקרה מסוים זה התסביך חזק עד כדי כך שנוצרה הדחקה של החלומות לתת מודע , וזאת למרות הסובלימציה האמורה להגן בדרך כלל ( אמנם , לא תמיד ) על חולם החלומות מפענוח המסר הכלול בהם . ובאותו האופן , מי שירצה להגן על התיאוריה המרקסיסטית יוכל תמיד להסביר את הסטיות ממה שמנבאת התיאוריה - כמו , למשל , את ניצחון הקפיטליזם בארצות הברית ואת ניצחון הנאציזם בגרמניה - בכך שמדובר בהתגברויות מקומיות של כוחות הריאקציה והשמרנות המנהלים קרבות בלימה דווקא בנקודת הזמן והמרחב שאנו נמצאים בה , קרבות בלימה המתיישבים כהלכה עם התמונה הכללית של התקדמות האנושות לסוציא ליזם . על פי הבנתי , מסקנתו של פופר מדוגמאות מעין אלו היא שהפסיכולוגיה וההיסטוריה אינם מדעים במובן המקובל של המילה . מכאן שאין הן יכולות להעניק ביסוס מדעי קונבנציונלי , המבוסס על עמידה ממושכת במבחן ניסיונות ההפרכה , לאותם חוקים או תורות המתיימרים להעניק לנו כושר הסברי ניבויי - כושר שעליו מסתמכת ההנדסה החברתית הגרנדיוזית שתוליכנו לחברה שכולה טוב . אם לא ייתכן ידע מדעי בהיסטוריה , ממילא עלינו להיזהר בבואנו ליישם הנדסת חברה גרנדיוזית ולקדש את האמצעים להשגת אידיאל כלשהו - אידיאל שלעולם לא נוכל לבטוח באפשרות מימושו . נושא זה מוליך אותנו לאחד המושגים המרכזיים בפילוסופיית החברה המוצגת בספר : ההיסטוריציזם . המקור הרעיוני של הטוטליטריות , טוען פופר , מצוי בפילוסופיה של אפלטון , שלבחינתה מוקדש כמעט חציו של הספר . על פי אפלטון , בעולם הפיזיקלי עתיר ההתרחשויות , וגם בחברה האנושית עתירת השינויים וההתרחשויות , יש סיכוי להבנה כלשהי רק אם בבסיס הדברים המשתנים ניצבות צורות או אידיאות או מהויות קבועות . תפקיד מדעי האדם , בדיוק כמו תפקידם של מדעי הטבע , הוא לגלות את המהויות הללו : מהות החומר , מהות התנועה , מהות המרחב וכדומה - כאשר מדובר בעולם הפיזיקלי ; מהות האדם , מהות המדינה , מהות הצדק , מהות הטוב , מהות השינויים החברתיים וכדומה - כאשר מדובר בעולם האנושי . תורת האדם , תורת החברה , תורת המדינה - כל אלו הן תורות מדעיות בדבר חוקי השינויים הקוסמיים וההיסטוריים . אלה הם חוקים המשקפים במידה רבה את מהות האדם , מהות החברה וכדומה . להשקפה פילוסופית זו ,
|
|