|
|
עמוד:13
5 יחסית ולא ביחס לצורות הגדולות . אמנם בעבודות חשובות של אנשי האסכולה תוארו מרכיבים ותחבולות אחדים של הטקסט ( דרכי האגדה והמדרש ) ובכך נחשפו אלמנטים ספרותיים , אך לא נעשה ניסיון לחשוף את המנגנון הכללי העושה את הטקסט ליצירה 6 אמנותית . הרי משחקי המילים , תקבולות , הצורות הרטוריות וטרופוסים למיניהם כשלעצמם אינם הופכים את החומר הלשוני ליצירה אמנותית . לפי דעתם של הפורמליסטים הרוסים , היצירה מוגדרת כאמנותית הודות למאבק עם "התנגדות החומר" , ( soprotivlenie materiala ) אשר מגבש ומעצב באופנים שונים את המנגנון 7 הכללי שלה . כל עוד אנחנו עוסקים באלמנטים ספרותיים ובצורות קטנות של ספרות חז"ל , אין לראותה כיצירה ספרותית אמנותית בכללותה אלא כאוסף קטעים שבחלק מהם ניתן להבחין במרכיבים ספרותיים אחדים . האם יש מקום לחרוג מן העמדה הזאת ולראות את ספרות חז"ל בכללותה בתור ספרות אמנותית ? אם נצליח לחשוף את העקרונות הכלליים והעקיבים של גיבוש החומר הלשוני שמוציאים אותו מדרכי ההבעה ראו , למשל , ר' לפידוס הרשקוביץ , ניתוח סטרוקטוראלי של אספקטים לוגיים סמאנטיים בטקסטים עלילתיים ( סיפור ומשל ) באגדה שבתלמוד ובמדרש , עבודת דוקטור ( בהדרכתו של פרופ' י' פרנקל , ( האוניברסיטה העברית , ירושלים תשמ"ז , י' פרנקל , דרכי האגדה והמדרש , גבעתיים תשנ"א , כרך א , עמ' . 385-383 באסכולת א' הולדברג מנסים לחשוף את הצורה של חטיבות אחדות של ספרות חז"ל , אך , לדעתנו , ניסיונות אלו מאופיינים בהתעלמות מהצורה בתור אלמנט אומנותי הצורה" ) . ( "האמנותית א' הולדברג ותלמידיו מציגים את הצורה באופן סטטי , מחוץ לסתירות אשר מעצבות אותה וללא המנגנון הפועל בה . ראו : formalanalytischer Index Frankfurt am Main 1998 Gesammelte Studien II , Tubingen 1999 ; D . Lenhrd , Die Rabbinische Homilie : Ein A . Goldberg , Mystik und Theologie des rabbinischen Judentums : מעניין שדווקא מזווית ראייה זו ניגש לניתוח צורות אחדות של ספרות חז"ל מ' קדושין : The forms part of an audience . It was this difficulty that gave rise to the haggadic forms , each with statements in a spoken discourse do not make for sustained and steady interest on the was made difficult by the very mode of haggadic expression : discrete , independent Haggadah was the instruction and edification of the masses . But any extended discourse the fact that every haggadic statement was an independent entity . The purpose of of haggadic composition had a definite function . They overcame the difficulty posed by . obliged to work . ( M . Kadushin , The Rabbinic Mind , 3 edition , New York 1972 , p . 68 ) difficulties engendered by the materials with which the artist chooses , or with which he is and the materials which those form shape . An aesthetic form apparently overcomes the and add that some such relationship always exists between the forms developed by an art its own mannerof unifying otherwise independent statements . We may perhaps generalize ראו גם עמ' 112 שם . אך קדושין לא פיתח את הגישה הזאת הוא הסתפק באזכורה בלבד ולא גילה את האפשרויות הגלומות בה . ביקורת על דרכו הפורמליסטית של קדושין ראו : Kadushin Atlanta Georgia 1990 , pp . 51-52 , 58-59 Ochs ( ed . ) , Understanding the Rabbinic Mind : Essays on the Hermeneutics of Max "Kadushin ' s study of Midrash : Value Concepts and Their Literary Embodiment " , in P . R . D . Sarason ,
|
|