|
|
עמוד:12
3 תנאים ואמוראים . הן הגישה הפילולוגית המסורתית והן הגישה הספרותית הפוסט מודרנית מתעלמות לרוב מהצורות הגדולות , ומתרכזות בקטעים נבחרים , הראשונה בגין הדעה הקדומה על האופי הפסיפסי של ספרות חז"ל , והשנייה בגין האופי הדקונס טרוקטיביסטי של האסטרטגיה שלה . גישה הוליסטית לספרות חז"ל אומצה בידי ניוזנר , אך הניתוח שלו תוכני תאולוגי יותר משהוא צורני ספרותי . במבט ראשון יישומו של הניתוח הפורמליסטי בנוגע לצורות הגדולות של ספרות חז"ל נראה קשה או אפילו בלתי אפשרי . הקושי נובע מהשוני העקרוני בין סוגי הספרות המערבית , שבה עסקו הפורמליסטים , לבין הצורות הגדולות של ספרות חז"ל . ברובד של הצורות הקטנות "הפנימיות" ניתן להבחין בספרות חז"ל בז'אנרים דומים לאלו שבספרות היוונית הקלאסית , בספרות עממית כלשהי ואף בספרות אירופית ( מעשיות , משלים , , ( 'וכד אך במישור של הצורות הגדולות אין שום היבט מוכר : אין עלילה , אין פאבולה , אין רצף סילוגיסטי אחיד . מכאן המסקנה הישנה והמפורסמת שהצורות הגדולות של ספרות חז"ל הן מעין אוספים גדולים של אמירות , הלכות ( דיונים הלכתיים ) וסיפורים , ומושגים כגון מבנה מכוון או תבנית שנקבעה מראש אינם חלים עליהן . יהיה קשה להפריך את "העובדה" הזאת ( למרות הניסיונות השונים שנעשו בזמן האחרון ) כל עוד אנחנו מסתכלים בספרות חז"ל בעיניים של הספרות המערבית ומנסים להחיל עליה תבניות וקשרים צורניים שמושאלים מניתוח של הספרות האירופית . רק מבט מבפנים יכול לעזור להגיע לעקרונות שעמדו בפני עורכי המשנה , קובצי המדרש והתלמוד בעיצוב הצורני של יצירתם . במאמרנו זה ננסה לשרטט את הכיוון האפשרי של החקר הפורמליסטי ביחס לצורות הגדולות של ספרות חז"ל ובכך כביכול להשלים למפרע את השלב החסר בתולדות יישומיה של תורת הספרות ביחס לספרות חז"ל . נעשו ניסיונות לנתח את הצורות הקטנות הנרטיביות של ספרות חז"ל בדרך סטרוקטורליסטית . היות שבאופן טבעי רוב העיסוק של החוקרים ההולכים בדרך זו היה בחומר האגדי וברובד של העלילה , האפשרות ליישם את השיטה לקטעים ההלכתיים הלא נרטיביים ולצורות הגדולות הכוללות את הקטעים מסוג זה , כאילו הוכחשה מראש . באחדים מהמקרים ניתן לרובד העלילתי משקל רב יותר מלרובד המילולי , והדבר אינו משקף נכונה את ההתייחסות של חז"ל עצמם לרבדים אלה ביצירתם . 4 עם זאת באסכולה של היינמן פרנקל עסקו רבות דווקא בניתוח הרובד המילולי ואפילו ניסו לשלב אותו עם הניתוח הסטרוקטורליסטי , אבל שוב ביחס לקטעים קצרים לדילוג על העידן הפורמליסטי הסטרוקטורליסטי בחקר ספרות חז"ל ישנן השלכות אחרות . לא כאן המקום לדון בהן , אך ניתן לקבל את האומדן הכללי , אם נשקול את תרומתם של שקלובסקי , טיניאנוב , איכנבאום , טומשבסקי , יאקבסון , מוקרז'ובסקי , טודורוב , לוטמן ורולן בארת לחקר השירה והפרוזה . י' פרנקל בהתבסס על המתודה של New Criticism תרם תרומה גדולה להכרת האופי הספרותי של ספרות חז '' ל .
|
|