מבוא

עמוד:10

סוג מכשולים עלול לשבש את התהליכים האלה ? מובן שלא כל פסיכולוג מתעניין בשאלות כאלה . רוב הפסיכולוגים נוטים להתרכז במשימה המיידית העומדת לפניהם , והיא לעזור לפונה אליהם במצוקתו , תוך שימוש בכלים המחשבתיים שמספקת להם המסורת המקצועית אותה למדו . ובכל זאת , אם נעמיק ביסודותיו של הטיפול הפסיכולוגי , תמיד נמצא אותו בנוי על תפיסת עולם מוגדרת . ספר זה ינסה לערוך מעין ' שידוך' בין שתי מסורות של עזרה נפשית שהתפתחו בעולמות תרבותיים שונים מאוד , המאופיינים על ידי תפיסות עולם שונות , אפילו מנוגדות . הראשונה היא הפסיכולוגיה המערבית , הרואה בעצמה מדע אמפירי-פוזיטיביסטי המנותק מכל דעה קדומה שהיא - דתית או מוסרית . השנייה היא המסורת החסידית , שהיא דתית בשורשה , ובלשונו של גרשום שלום מהווה את " השלב האחרון של המיסטיקה היהודית . " האם ניתן לשלב בין השתיים , או שיש כאן עירוב מין בשאינו מינו ? אם הפסיכולוגיה היא אכן מדע אמפירי , הרי שהצירוף ' פסיכולוגיה יהודית' אינו אלא אוקסימורון , דוגמת 'ביולוגיה מוסלמית' או 'פיזיקה . 'נוצרית אלא שהמחשבה העדכנית נוטה לערער על המודל המדעי הפשטני . הערעור הראשון נובע מהטיעון התרבותי : כאשר הפסיכולוג מנסה להתמודד עם מצוקותיהם של מטופליו , עליו להיות מודע לכך שהמושגים התיאורטיים בהם הוא חושב , ממש כמו המושגים בהם משתמשים המטופלים כדי לתאר את חווייתם , הם חלק ממערכת סמלים תרבותית , המכילה תפיסת עולם מקיפה , שיש בה תובנות ייחודיות לגבי משמעות החיים , המצוקה , הניכור , הכישלון , והחשוב ביותר : דרך הישועה . נובע מכאן שאי אפשר להבין את הפרקטיקה הפסיכולוגית בלי להבין את הסביבה הרוחנית-תרבותית שבה היא מתרחשת . אנתרופולוגים והוגי דעות טוענים כי תפקידה הראשון של כל תרבות הוא להעניק לאדם מושגים שיסייעו לו להתמודד עם הרוע והכאב המציפים את עולמו . קליפורד גירץ , האנתפולוג החשוב , טוען כי תפקידן של הדתות השונות הוא לתת מענה ל " שלוש נקודות בהן הכאוס - הווה אומר , תוהו ובוהו של אירועים שאינם רק חסרי פשר אלא גם נמנעי פשר - מאיים לפרוץ אל תוך עולמו של האדם . " נקודות אלה הן , לדעתו : " גבול יכולתו האנליטית , גבול יכולת הסבל שלו וגבול תובנתו המוסרית . " כלומר : האדם עומד תוהה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא