|
|
עמוד:14
ה . שבת הארץ ~ שמיטה המאפיין הבולט במחזור שבע השנים בתורה הוא הבחנת שש שנות עבודת הארץ מהשנה השביעית , בה נתבע העם לנוח מעבודת הארץ , לשמוט שדותיה ולהותיר את יבולה לנזקקים : אדם וחיה . וראה : ... " כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת : 'ה-ל שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה : ובשנה השביעת שבת שבתון יהיה לארץ שבת ל-ה' שדך לא תזרע וכרמך לא תזמר : את ספיח קצירך לא תקצור ואת ענבי נזירך לא תבצר שנת שבתון יהיה לארץ : והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך : ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל } " ... ויקרא כה , ב-ז . השווה : שמות כג , י-יא . { הבחנת שש שנות עבודת הארץ מהשנה השביעית , והחזרה להדגשה בציטט על השורש ש-ב-ת בתיאור ייחוד השנה השביעית ~ שנת השמטה מבליטים את הקבלת מחזור שבע השנים למחזור שבעת הימים . כעולה מראש הציטט מוגבלת עשיית מצוות שנת שבת הארץ רק לארץ שאלוהים נתנה בברית שבועה לאברהם ולזרעו משרה , דבר המחזק את קישור מחזור שבע השנים למקום המיוחד לעם ישראל : ארץ כנען , ואת ההכרה שאי שמירת שבת הארץ , כאי שמירת השבת , מערערת את שבת העם בארצו . שבת הארץ - מחזור זמן טבעי ממשכו שנה , אך האמוני מחריגת יחידת שבע השנים ממחזוריות תנועת גרמי השמים - תובעת מישראל להתעלות במעשיו מעבר לנטייתו החומרית ולהכיר בעליונות אלוהיו על הטבע , כולל הארץ שניתנה בברית השבועה . 1 על תבנית חזרת מילת מפתח בקטע מקראי שבע פעמים הצביע קאסוטו : ספרות מקראית , כרך , 'א עמ' . 94 מאפיין זה זוהה גם בכתבים חוץ-מקראיים מהמזרח הקדום , למשל במזמור : ' ננה מלך שמים , 'וארץ בימים הרחוקים ההם , עמ' 634 ואילך . לחילוף המושגים : ברית ~ שבועה בתורה ראה למשל : בראשית כא , כז-לב ; דברים ח , יח . . 2 עוד בנושא מצוות ' התלויות , 'בארץ שבכללן שנת השמטה , ראה : א " ת , ' ארץ , 'שביעית-ישראל כרך , 'ב עמ' רכ ; שם , , 'יובל' כרך כב , טור קיב . משפיעים על שבת העם בארצו , כמודגש בחזרה שבע פעמים בהשבעת התורה הבאה על מילים מהבסיס ש-ב : ... " אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה : כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה } " ... ויקרא כו , לד-לה . { מהקדמת ששת ימי החול והעשייה ליום המנוחה השביעי המקודש מבליטה התורה גם במחזור זמן זה את תפיסתה הכללית , האופטימית והמוסרית לגבי כיוון תנועת מחזורי הזמן . בעידן האבות נזכר מחזור ' שבעת הימים' פעמיים , שתיהן בקורות יעקב { בראשית לא , כג ; נ , י , { ובלוח המקראי טבוע מחזור זה בשתי צורות : אחת עצמאית ממחזורי החודש והשנה וששיאה ביום השבת , ואחרת קבועה במחזור השנתי והיא כמשך שני מועדי החציון הגדולים : חג הפסח וחג הסכות .
|
|