|
|
עמוד:6
השפה היא כלי מקראי מרכזי לעיצוב תכני הזכרון המוטמעים במועדי ישראל הציבוריים או האישיים ולשימורם , ומכאן חשיבותה כמפתח להבנת שלבי התפתחותם הקדומים של מועדי החדש השביעי המקראיים . בסעיף הראשון של הפרק השלישי נבדקה , באמצעות מספר עיוני לשון המשרתים את המחקר במהלך הספר , תכולת השורש ז-כ-ר , אשר טבוע בשם ראשון מועדי החדש השביעי : זכרון תרועה . הדיון המשלים בפרק זה על אברהם וראשית הזכרון העברי מהווה סיכום קצר לפרקי המבוא ובסיס להרחבה בגוף הספר על מקורם וסיפורם העברי של מועדי החדש השביעי המקראיים . המועד יום תרועה ~ זכרון תרועה { להלן : יום זכרון תרועה } הוא נושא הפרק הרביעי . בהסתמך על דיוני פרקי המבוא ומסקנותיהם , תוך פיתוחם ואישורם , זוהה יום זה כמועד עברי קדום המציין את המחזוריות הנצחית של הזמן והחיים האגודים בברית שבועת האל הבורא . בפרק זה ובפרקים העוקבים לו , המוקדשים ליום הכפרים , חג סכות וביום השמיני עצרת , נבדקו מופעי שמות המועדים ומושגיהם בטקסט המקראי , תכולתם ותדירות הצגתם , הקשרים הנמתחים בין קטעי מקרא שונים וזיקת מועדי החדש הראשון מימי תורת משה למועדי החדש השביעי . החתירה לחשיפת ראשית חגי החדש השביעי המקראיים העלתה את קישורם הברור למכלול סיפורי ורעיוני מורכב המובא בספר בראשית , שהשפעתו החזקה על המקרא והקבלתו בפרטים רבים לממצאי המזרח מהאלף השני לפני הספירה הן עדות לקדמותו . הרמוניות מכלול מורכב זה , המתבררת בספרי בהדרגה והמאתגרת שיטות המבליטות את הניגודים בטקסט כתורת התעודות , מהווה את הסמך המרכזי לתקפות טענותי , יותר מהוכחה ניצחת אחת או כמה . בכתיבתי ביקשתי להקל על הקורא במידת האפשר . מושגים מרכזיים הובלטו בטקסט במקומות שנדרשו בניקוד ו / או במירכאות , ורשימתם הובאה בנספח בסוף הספר על פי סדרם האלפביתי . ציוני המובאות המקראיות רוכזו לנספח אחר , ורשימת מקורות בסיסית הובאה להרחבה בנושא . מעטים הדברים המשמחים את רוח האדם יותר מחשיפת צפונות התורה , ובמהלך כתיבתי חוויתי רגעי שמחה למכביר . ברצוני להודות לידידי ד " ר צבי אדלמן שסייע לי בהערותיו המועילות , ולאורית , זוגתי לדרך ושותפתי לאותם רגעים . השגיאות עלי והשבח לאל . ד " ר גבריאל זלדין ירושלים , תש " ע . 1 ציטוטי המקרא בספרי שאובים מתקליטור השו " ת של אוניברסיטת בר-אילן , כלי עזר ראשון במעלה ללומדי היהדות ולחוקריה .
|
|