|
|
עמוד:12
הקדמה דברי אגדה , ספרות ושירה מושכים לבו של אדם בכל נושא בו הם עוסקים , ובכל מקום בו הם נאמרים . במשל שבראש הספר מנסה ר' אבהו - בעל אגדה מובהק [ תלמידו של ר' יוחנן , בדור שלישי לאמוראי ארץ ישראל , [ לפייס את ר' חייא בר אבא [ אף הוא תלמידו של ר' יוחנן , [ אשר נודע כבעל הלכה מובהק ששמועותיו מחודדות . ר' חייא בר אבא נפגע מאוד כאשר סר ממנו הקהל ששמע את דרשתו בהלכה , ופנה לשמוע דברי אגדה מפי חברו הדרשן , ר' אבהו . כדי להפיס את דעתו הרוגזת , המשיל רבי אבהו את דברי שניהם לסחורה הנמכרת בשוק על ידי שני רוכלים : בדוכנו של ר' חייא בר אבא מוצעות למכירה אבנים יקרות - אלה דברי ההלכה , ואילו בדוכנו שלו פרושים מיני סדקית , אלה דברי האגדה . ר' אבהו מסביר לחברו ר' חייא בר אבא , שנעלב עד עמקי נשמתו , כי מטבעם של אנשים שהם נוהים אחר הדברים הקלים ל'עיכול' ולהבנה . על כן , הוא אומר , קופצים כל הקהל בשוק על מיני הסדקית , שהם זולים יותר ושווים לכל נפש ובדרך כלל הם אף הראשונים להימכר . כך קובע ר' אבהו את מיקומם של מיני הסדקית לעומת מעמדן של האבנים הטובות ומנסה לרכך את העלבון שספג חברו ר' חייא בר אבא . הוא מעלה את ערך סחורתו של חברו - ההלכה , תוך שהוא ממעיט בערך סחורתו שלו - האגדה . * טעות מקובלת היא לחשוב שדברי אגדה מתמצים בסיפורי מעשיות ואגדות-עם או באגדות על הסיפור המקראי . יש המרחיקים לכת ומכנים
|
|