|
|
עמוד:182
הרס ושמד , כפי שהיה בהתפתחות הנאציזם עד לשואה או בפשעים קולקטיביים אחרים . קיום חירות מלאה וטהורה לא מבטיח אותה בפועל . אדם יכול להיות עבד לתאוותיו או מכור לסמים שונים שמפעילים את חייו , או מנוטרל מיכולותיו להפעיל את חירותו . אך גם החיים עצמם , חיי היחיד , מוגבלים במסעם האחד , היחיד בזמן , ומכילים במהותם מלכתחילה מגבלה , אי-שלמות , אל מול הטבע הטובע . לכן גם חירותו הטהורה של היחיד מוגבלת , מהכרח טבעו כגוף-נפש , אל מול מצבו המציאותי במרחב . זוהי ראשיתה של מהות הדרך . מחד גיסא , קיימת חירות בבחירת פעילויותיו של גוף-נפש האדם , ומאידך גיסא , כבר מצד ההכרה-הראייה האידיאית הטהורה , החירות קיימת על מגבלותיה ויחסי הגומלין הקיימים בינה לבין אנרגיית החיות בפעילויותיו של היחיד בפועל . 45 ראו ביאורים ליסוד הי במפתח ה"משנה הסדורה ; ארץ תקווה , " ולפרק , 11 שלב 1 במשנה הראשונה . 46 ישנם אנשים שאידיאת החירות מובילה אותם אל מותם , ואחרים שהיא מובילה אותם לגרום למותם ולסבלם של אחרים , אך כאן אנו חורגים ממסגרת הביאור הנוכחי ולהרחבה בנושא ראו ביאורים ב"משנה הסדורה ; ארץ תקווה , " משנה סדורה ראשונה . "כללית ( אישית " ( פרק ; 11 "דרך , " ובמשנה הסדורה שנייה ; "עולם חיי קהילות . "
|
|