|
|
עמוד:159
הגדרת מחולל "אושר-עצב" מושתתת על הרחבת הגדרותיו של שפינוזה , ו"המשנה" מזהה שתי קטגוריות ראשיות לרגשות : קטגורית אפיון רגש ראשונה : רגשות המעבירים את האדם החווה אותם בפועל מהשלמות האנרגטית ההולמת שהוא נמצא בה , לשלמות אנרגטית גבוהה יותר לזמן החוויה ( לפעמים כאשר הרגש חוזר ופועל לאורך זמן ובתדירות גבוהה , תיפגע ותצטמצם אנרגיית החיות . ( ניתן להגדירה כאפיון מוביל חיובי , בעל "ערך" בדרגה סובייקטיבית כלשהי של "טוב . " קטגורית אפיון רגש שנייה : רגשות המעבירים את האדם החווה אותן בפועל מהשלמות האנרגטית ההולמת שהוא נמצא בה לשלמות אנרגטית נמוכה יותר לזמן החוויה . ניתן להגדירה כאפיון מוביל שלילי , בעל "ערך" בדרגה סובייקטיבית כלשהי של "רע . " אפיון הרגש כבעל ערך "טוב" עד "רע" נעשה בתפיסה החווייתית הסובייקטיבית המתרחשת בפועל . המחולל מקודד את הרגשות באופן סובייקטיבי לחוויה רגשית "טובה" עד "רעה" עם ערכי ביניים . לפעמים החוויה הרגשית הפעילה מוגדרת כ"טובה" על-ידי היחיד על אף שהיא גורמת לסבל , מכיוון שהיא מעלה את החווה מרמת אנרגיית חיות נמוכה יותר לגבוהה יותר . המחולל משקלל את אפיוני הרגשות לערך יחסי סובייקטיבי תוך סינכרון עם המחוללים "אופי , " "הכרה טהורה" ומחוללים אחרים . הערך הרגשי המשוקלל מורכב מסדרי עדיפות סובייקטיביים של היחיד הנקבעים על-ידי תכונות האופי הפועלות בפועל . למשל , רגש של "חמדנות" יהיה לאדם בעל תכונת אופי "אנוכי" בעל ערך יחסי סובייקטיבי גבוה , בהיותו מעודד את 37 ב' שפינתה , אתיקה , פרק ג , ' "על מקור הריגשות וטבעך ( תרגום : י' יובל , ( תל-אביב , 2003 עמי . 193
|
|