|
|
עמוד:144
הסתברות הישרדותו . לכן לנערים ונערות לוקח זמן לעבור ממצב של חיי תלות בסביבה ובקהילה לחיים עצמאיים יותר , המחייבים גם ניסוי ותהייה והעמדה של הניסיון ההיסטורי אל מול הניסיון ההיסטוגרפיאישי-סובייקטיבי , הכולל ומחייב שינויים באיכויותיהם הריאליות של כלל המחוללים . עקב היות המציאות אפשרית ולא הכרחית , יכול היחיד החי להעדיף את המידע החדש לפעולה על פני המידע ההיסטורי-היסטוגרפי , הכל בהתאם לנסיבות , לבחירת האפשרויות בפועל ולניסיון הנצבר על-ידי היחיד החי . בשלבי ההתבגרות והניתוק מהחממה הביתית-סביבתית , המתבגר החי מתמודד על פיתוח זהותו העצמית , הפועלת בעצמאות ובגבולות חופש סביבתו החברתית והטבעית . למשל , בינקות ובילדות אכילת מאכל מסוים עשויה תחילה להגעיל את הילד מאחר שהמאכל הינו חדש ולא נמצא במאגר המידע החוויתי ההיסטורי שלו , ולכן נדחה ומוגדר כ"רע . " בעוד שבמקרים רבים אחרים אותו יחיד יבחר בטעם החדש מסיבות שונות , יגדירו כ"טוב" ויאמצו תוך עדכון המידע ההקשרי החדש במאגרי הזיכרון ההקשריים באמצעותם של המחוללים "היסטוגרפיה" ו"זיכרוך ( בשפה עממית : הרגל הנהפך ל"טבע שני . ( " המחולל מכיל מידע ראשיתי לחי הגדל , המעצב ( איכות ) מהות ושייכות לקהילה ולסביבה , תוך החלה ראשיתית של תבנית מוסרית מוסכמת , המותאמת למקורותיו ולסביבת חייו . אנו יודעים עד כמה חזקה התחושה הראשיתית המוסכמת ב"משפחה , " "מולדת , " "בית אימא , " או תפיסת המציאות הריאלית דרך מנהגים , טקסים וסמלים חברתיים בסביבת חייו של אדם , הנובעות מאיכותו של המחולל , המשקפת את איכותם העדכנית של כלל המחוללים , המאפשרים ליחיד החי יכולות אפריורי לאבחון והפנמה של פעולה כ"טובה , " "רעה , " "טעימה , " " נעימה , " "מפחידה" וכר באופן סובייקטיבי . מטען המידע ההקשרי ההיסטורי , הנפעל אל מול המציאות החדשה הרוחשת , בונה יחד עם המחוללים "הנאה-כאב , " "אושר-עצב" ומחוללים אחרים את התבנית
|
|