|
|
עמוד:130
המחולל מסנכרן את התרחשות האירוע-תופעה ופעילויותיה בפועל אל מול איכות תפיסתו ההכרתית הפוטנציאלית , הספונטנית , מודעת ושאינה מודעת ; ומפעיל באופן קיברנטי-סימביוטי מחוללים נדרשים רלוונטיים , בהתאם ליכולת התפיסה ההכרתית בפועל . תפיסת התופעה נעשית באופן אינטואיטיבי-ספונטני ובהתאם לאיכותו הריאלית של המחולל , הקשורה למצבו של היחיד במרחב . למעשה , המחולל אחראי לאיכות תפיסת התופעות והפעולות הפנימיות והחיצוניות של היחיד , את עצם-עצמו בסביבת חיותו . למשל , בפעם הראשונה שתינוק או ילד נכווה מאש , נשמרת חוויית הצריבה על הקשריה , כולל היותה בעלת ערך "רע" ( מצמצמת את אנרגיית החיות , ( במאגרי הזיכרון הרלוונטיים . בהמשך חייו יתפוס הילד את מראה האש כתופעה המצמצמת את אנרגיית החיות ויירתע ממנה , תוך הפעלת המחוללים הרלוונטיים . איכותו הראשיתית של המחולל כבר מכילה אפריורי איכות מינימלית הכרחית להישרדותו , איכות המורכבת משקלול איכויותיהם הראשיתיות של כלל המחוללים , כמבואר . אולם היחיד הסובייקטיבי הוא גם בעל פוטנציאל לאיכותו המקסימלית הסובייקטיבית , הנקבעת על-פי איכויותיהם הפוטנציאליות של כלל המחוללים . דהיינו , לכל יחיד חי אפשרות להשביח את איכות המחולל באמצעות השבחת איכותה המשוקללת של הפלטפורמה כולה . ככל שנעלה באיכותם של המחוללים "תקשורת-שפה , " "תבונה מעשית , " " אופי , " "הנאה-כאב , " "אושר-עצב" ומחוללים אחרים , כך תעלה איכותה המשוקללת של הפלטפורמה ותשתבח איכותו של מחולל " הכרה טהורה . " ככל שאיכות המחולל עולה , איכות תפיסת התופעות עולה , ובכך היחיד חי באופן מאושר ושלו יותר בדרכו הייחודית . 32 כמבואר ב"משנה הסדורה : ארץ תקווה , " יסוד ה " ; ' חיים מסע אחד , יחיד , בזמן"
|
|