|
|
עמוד:85
היחיד וכל שינוי במהותו מרגע ההטבעה הראשיתית ועד למותו , בהתאם למצבו במרחב ובזמן . איכות ההטבעה הראשיתית של היחיד נובעת ממצבם במרחב ובזמן של אבותיו , מקורותיו , והיא מאפשרת , יחד עם שאר המחוללים , את יכולת ההישרדות האופטימלית ממועד ההטבעה הראשיתית . לכן קיים גם בפועל דמיון צורני-תנועתי בין ילדים להוריהם ובני משפחתם הקרובים . יותר מכך , מאחר שקיימת יכולת השתנות באיכות המחולל במרווח mini-max-n שלו , אזי ניתן לראות כיצד קיים דמיון צורני בין בני אדם ובעלי חיים השוהים והחיים ביחד תקופות ארוכות . ואם נוסיף לזה "התנהגות" ו"תנועתיות , " אזי ברור לנו מדוע אנו מוצאים כדומות ביותר את צורתן , תנועתן והתנהגותן של קבוצות אדם הומוגניות סגורות . אנו רואים ומכירים אנשים גבוהים ונמוכים , רזים ושמנים , מעוגלים , מצומקים , מחודדים , בעלי אצבעות עבות וקצרות , דקות וארוכות , בעלי עיניים מלוכסנות ועגולות , אוזניים גדולות-קטנות , לשון ארוכהקצרה , שיניים לבנות-צהובות , לסתות צרות וארוכות , וכך בכל חלק חיצוני או פנימי , כמו לב , טחול , כבד , צלעות , מארג רשתות עצביות וכוי . הצורניות במהותה בכוח ( blue print ) נשמרת לכל אורך חייו של היחיד , מלידתו ועד למותו , והאינטראקציה בין המחוללים "צורניות , " " חומריות" ושאר המחוללים יוצרת את ייחודיותה ההולמת של הגוףנפש הנראית בפועל . אנו יכולים לזהות אנשים שאנו מכירים על-פי צורת תנועתם , הליכתם והתנהגותם במרחב . אנשים שאנו מכירים היטב , צורתם נראית לנו הולמת את מהותם , כל זאת עקב הסינכרון הסימביוטי של המחולל גם עם מחוללי הפעולות הפנימיות ( אקסיומה ב , ' עמ' . ( 29
|
|