|
|
עמוד:17
א . הגדרות ראשית , יחיד חי חינו הוויה הווה בנפש-גוף יחידנית , המהווה אופן לנשמתו , האידיאה היחידנית הייחודית השלמה והאמיתית של היות היחיד בכוח , המתממשת בפועל באמצעות אנרגיית חיות הרוחשת מסיבת עצמה . שנית , נפש-גוף היחיד החי הינה יחידה של אנרגיית חיות אחת רציפה , הומוגנית על-פי טבעה שלה , בעלת מאפיינים ייחודיים המגדירים זהות אחידה , רציפה , קונקרטית , אמיתית והולמת של ישות ייחודית חיה . שלישית , נפש-גוף היחיד הינה "יש" אונטולוגי , מתפתח ומשתנה לאורך חייו , ככל "יש" טבעי נוכח בייחודו המתהווה . רביעית , יחידת נפש-גוף הינה הוליסטית , בעלת הרמוניה אנרגטית קינטית , בין אבריה וחלקיה הגופניים-נפשיים , הפועלת ומתנהלת עם עצמה ועם הסביבה להגשמת תכליותיה במצבה ובהתייחסותה למרחב ולזמן . חמישית , טבע חיותה וטבע פעולותיה ( שינוי-הנעה ) של יחידת נפש-גוף הינם איכותה , המהווה את מהותה היחידנית , שממנה נובעים בהכרח מציאותה וגבולה . 12 כאמור : "ויפה ? אפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש ז / יד " , ( בראשית , ב ז , ( וכמבואר בביאור 5 במשנה הסדורה . 13 ראו הגדרה להלן , עמי 14 . 18 יסוד ג , ' במפתח "המשנה : " "חיים הם חיבור אחד בין יש לאין , ובין חומר לרוח '' ויסוד ה : ' "חיים מסע אחד , יחיד , בזמן 15 . " "לציון ההבדל בעצם ... שההבדל בעצם הוא איכות ... מה ששייך למהות . " אריסטו , ספר דלתא ( תרגום : מ' דיבואה וא' וולמן , ( ירושלים , 2007 עמי . 57
|
|