פרק ראשון על מה אנחנו מדברים?

עמוד:12

ככלל , לשוויון דמוקרטי יש אוהדים רבים מלשוויון חלוקתי . למסקנה זו נגיע בין שנבחן את הדעות הרווחות בציבור הרחב ובין שנסקור את הספרות הפילוסופית . בדרך כלל גם האישוויונאי , המתנגד לשוויון חלוקתי , סבור שיש ערך רב לשוויון דמוקרטי . הוא סבור שבני האדם זכאים ליחס שווה ושולל כל אפליה מטעמי דת , גזע וכדומה . אבל הוא אינו סבור שחיים דמוקרטיים תקינים מחייבים את המדינה לעשות פעולות כלשהן לצמצום פערים כלכליים חברתיים באמצעות חלוקה מחודשת של משאבים או הכנסות . האישוויונאי מסתפק בשוויון הפורמלי של ההליכים הדמוקרטיים ודוחה שוויון חלוקתי . השוויונאי , לעומת זאת , מדגיש את הקשר בין שוויון דמוקרטי לשוויון חלוקתי . רונלד דוודקין , למשל , אחד מחשובי השוויונאים בימינו , מכנה את השוויון "המידה הטובה הריבונית , " גוזר שוויון חלוקתי משוויון ערך האדם וקושר אותו עם שוויון דמוקרטי . לדבריו : שום ממשלה אינה לגיטימית אס אין היא מגלה דאגה שווה לגורלם של כל האזרחים שעליהם היא אמורה לשלוט , ושמהם היא אמורה לתבוע נאמנות . דאגה שווה היא המידה הטובה הריבונית של הקהילה המדינית , וממשלה החסרה מידה טובה זו אינה אלא ממשלה רודנית . וכאשר העושר של האומה מחולק באופן מאוד לא שווה , כמו שקורה במדינות העשירות ביותר כיום , אזי הדאגה השווה מוטלת בספק . שהרי פיזור העושר הוא תוצאה של הסדר החוקתי : העושר של האזרח תלוי במידה רבה מאוד בחוקים שהקהילה שלו מחוקקת . ( Dworkin 2000 , 1 ) ג'ון רולס , גדול הפילוסופים המדיניים במחצית השנייה של המאה העשרים , מכנה בשם "שוויון דמוקרטי" משטר המקיים עקרונות חלוקה שוויוניים ברוחם . הוא מבקש להשיב על השאלה הזאת : "אילו עקרונות המצדיקים הבדלים בסיכויים לחיים טובים , עולים בקנה אחד עם אזרחות שווה וחופשית בחברה המקיימת מערכת הוגנת של שיתוף פעולה . ( Rawls 2001 , 46 ) " ? כמו שניווכח , עקרון החלוקה שרולס מציע אינו שוויוני למעשה — הוא מכנה אותו בפירוש "עקרון ההפרשיות" או "עקרון הפער" ; ( principle the difference ) אבל הוא שוויוני ברוחו , ומשום כך לעתים קרובות נמנה רולס עם השוויונאים . השוויון החלוקתי נחשב לעתים כמשרת שוויון דמוקרטי . ז'אן ז'אק רוסו כבר הביע את החשש שהפער בין עשירים לעניים עלול לפגוע בחירות של האזרחים . אישוויון כלכלי וחברתי גורר אישוויון בסטטוס ובכוח , ולעומת זאת , יתר שוויון חלוקתי אמור להבטיח הליכים דמוקרטיים הוגנים ולמנוע השפלה , דיכוי ואפליה . שוויון דמוקרטי מחייב כבוד הדדי . אפשר לומר שחברה הוגנת ( decent ) היא חברה שאין בה השפלה , ואדם חש עצמו מושפל כאשר כבודו האישי נפגע . ( Margalit 1996 ) צריך אפוא למנוע מצב שבו חלק מן האזרחים חיים בעוני מחפיר ומשפיל הפוגע בגאוותם ובכבודם . יתר על כן ,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא