הקדמה מה אנו לומדים משושני השדה ועוף השמים

עמוד:14

דאגות פרנסה . אם יש דאגה לשושנה היא מזוהה כדאגה נשית , דאגה לטיפוח יופיה ולהיותה מקושטת . ההתבוננות בשושנה , ההתפעמות מיופיה , משרות רוגע על נפש המתבונן . בניגוד לחפצים מעשה ידי אדם , המעוררים התפעלות , אך בבדיקה מדוקדקת נמצאים בהם עקבות העשייה , בהתבוננות בשושנה " הפלא גובר ככל שמתקרבים . " אילו הייתה השושנה יכולה לדבר , אולי הייתה אומרת לאדם שנפלא להיות שושנה כמו שנפלא באותה המידה , אם לא למעלה מזה , להיות אדם . השושנה אינה יכולה לדבר , ועל כן על האדם להבין שהוא מדבר אל עצמו . הוא שהשווה בינו לבין השושנה , הוא שנזכר שכפי שהשושנה היא שושנה כך הוא , בראש ובראשונה ולמרות דאגותיו , בן אדם . יופיו טמון בהיותו אדם , לא בעמלו , לא בהישגיו , אלא בעצם קיומו כאדם , ממש כפי שיופיה של השושנה טמון בעצם קיומה כשושנה . עניין זה , שנשכח במהומת היומיום , שב ומתחדש בשדה בין השושנים . לאדם דאגות משלו , רובן ככולן מנוסחות על דרך ההשוואה לבני אדם אחרים , ומסיבה זו בדיוק התבקש לצאת אל השדה , כדי להימנע ולנוח מההשוואות הללו הטורדות את מנוחתו וממלאות אותו דאגה . בהביטו

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר