הקדמה מה אנו לומדים משושני השדה ועוף השמים

עמוד:12

עשויים לעתים לא רק שלא להועיל , אלא אף להזיק . הם עשויים להיות חסרי סבלנות כלפי האדם המודאג , לא מובנים , לא מבינים , מתנשאים , מאשימים , שיפוטיים . בכך הם עשויים להגביר דאגה ולהסעיר במקום להרגיע . למה דווקא מורים לא אנושיים ? למה דווקא שושני השדה ועוף השמים הם המורים שהוסמכו בקדושה ? קירקגור משיב שמעלתם הגדולה ביותר של מורים אלה היא שתיקתם . בהחרישם , בכך שאין הם מדברים , אין מקום להשפלה ולאי–הבנה . שושני השדה הן פרחי בר הגדלים פרא , עוף השמים הם ציפורים לא מבויתות . המורים הללו מצליחים לעשות מלאכה מורכבת בפשטות , במינימום שגיאות וטעויות . תשובתם בהירה והיא נקייה משיפוט ומביקורת . קירקגור מסביר שיכולתם של שושני השדה ועוף השמים להיות מורים דומה ליכולתו של ילד להיות מורה למבוגר ממנו . כמוהם יכול לעתים גם ילד ללמד שיעור על אודות תמימות , על קיום שאיננו מתוך השוואה למישהו אחר . שושנת השדה אינה משווה את תנאי הגידול שלה או את יופיה לאלה של יצור אחר ; עוף השמים אינו משווה את קלילות מעופו למעופו של אחר . באי–ההשוואה של עצמם מציעים מורים אלה נחמה ואמונה . הן הנחמה והן האמונה הם פירות שמניבים

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר