|
|
עמוד:11
אינם מיועדים רק למאמין הנוצרי . דברי הבשורה , כפי שקירקגור מפרשם , מכוונים בראש ובראשונה למי שאינו מאמין והמעוניין להיעשות למאמין , וכן למי שאיננו מאמין מספיק כדי להסיר דאגה מלבו , ואולי פשוט למי שמבקש להירגע . דאגה ואמונה ניצבות כשני קצוות מנוגדים . במובן זה , הדרך המנחה כיצד ללמוד לחיות באופן נטול דאגה היא בה–בעת דרך המכוונת אל האמונה . המודאגים אינם אנשים מאמינים , או שאינם מאמינים די הצורך . הם אינם מכירים בכך שדאגתם מיותרת לגמרי , אינם תופסים שיש נקודות מבט שמי שחי בהתאם להן משחרר את עצמו מדאגה . החיבור שבין אמונה ודאגה הוא חיבור בין תפיסת עולם ואיכות חיים . חיבור זה מלמד שאף על פי שלא כל אדם משוחרר מדאגה הוא אדם מאמין , כל אדם מאמין אמור להיות חופשי מדאגה . מי עשוי ללמד את המודאגים ? על כך עונה קירקגור : " המורים שמינה בורא עולם . " האל עצמו הסמיך את המורים שהוא מציע לבני האדם — דהיינו שושני השדה ועוף השמים — ובכך קיבלו הם הכשר להיותם מורים טובים , נכונים ומתאימים . מורים שהוסמכו בקדושה בוודאי עדיפים על מורים שזכו רק להסמכתם של בני אדם אחרים , או מורים מטעם עצמם . המורים האנושיים
|
|