פרק ראשון: מבוא

עמוד:13

פרק ראשון : מבוא הרצאות אלה בוחנות את האופן שבו מחברים שונים , הנתפסים כאנתרופולוגים , ומכל מקום כחוקרים בתחום האנתרופולוגי , ניסו להבין ולהסביר אמונות וטקסים דתיים של חברות פרימיטיביות . אני מבקש להבהיר מראש כי אתמקד בתורות העוסקות בדתות של חברות פרימיטיביות . דיונים כלליים יותר על דת החורגת מגבולות אלו הם משניים לנושא שלי . לפיכך , אדון במה שנחשב באופן כללי למחקרים אנתרופולוגיים , אשר נכתבו ברובם על ידי חוקרים בריטים . במהרה יבחין הקורא כי ענייננו כאן פחות בדתות הפרימיטיביות גופן ויותר בתורות המגוונות המציעות להן הסבר . לו שאל מישהו איזה עניין יש לנו בדתות של חברות פשוטות מבנה , הייתי משיב ועונה כי ראשית , כמה מן הפילוסופים החשובים ביותר העוסקים במדינה , בחברה ובמוסר — החל בהובס , לוק ורוסו ועד הרברט םפנסר , דירקהיים וברגסון — סברו כי לעובדות של החיים הפרימיטיביים יש משמעות רבה בדרכנו אל הבנה כללית של החיים החברתיים \ ואני אוסיף ואעיר כי האנשים אשר היו האחראים ביותר לשינוי אקלים מחשבתי שלם בתרבות שלנו במאה האחרונה , יוצרי המיתוסים הדגולים — דארווין , מארקס ואנגלס , פרויד ופרייזר ( ואולי עלי להוסיף את קונט ) — גילו עניין רב ביותר בחברות הפרימיטיביות , והשתמשו במה שהיה ידוע עליהן במאמציהם לשכנע אותנו כי לא הכול אבד , אם כי מה שהעניק תנחומים ועידוד בעבר איננו מעודד עוד היום ; בחינת מראות ההיסטוריה מעלה כי המאבק נשא פרי . מלבד זאת הייתי משיב כי דתות פרימיטיביות הן סוג מסוים של דת , וכל מי שיש לו עניין כלשהו בדת חייב להכיר בכך שמחקר של דתות ופולחנים של אנשים פרימיטיביים , שהם מגוונים מאוד כשלעצמם , עשוי לסייע בידינו להגיע לידי מסקנות מסוימות בדבר

מוסד ביאליק


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר