|
|
עמוד:9
שבין המחשבה הפרימיטיבית למחשבה המודרנית , הרציונלית , והנטייה להסביר לפחות את המחשבה הדתית הקדומה או המאגית — גם אם לא את המחשבה הרציונלית המודרנית דווקא — מתוך פונקציות חברתיות ופסיכולוגיות שהיא ממלאת . כנגד כל הגישות הללו בא אוואנס פריצ'ארד והדגיש את האוטונומיה של דפוסי מחשבה אלה בהוויה החברתית . אך לפי תפיסתו , אוטונומיה זו אין פירושה הינתקות מן המציאות החברתית , אלא השתלבות בחיים החברתיים מתוך התמקדות בהסברת פעולותיהם של בני האדם — הסברה שמקיימת הזנה הדדית עם הפעילות החברתית ועם המבנה החברתי . תלמידתו מרי דוגלאס ( Mary Douglas ) סיכמה יפה את עיקרי גישתו זו , ואלה דבריה ( בתרגום חופשי מעט : ( שלושה עקרונות עומדים ביסוד תפיסתו המשתמעת של אוואנס פריצ'ארד על הדעת האנושית . ראשית , מחשבה רציונלית מופעלת בתחום חיים כלשהו באופן בררני בלבד . שנית , עקרונות הבררה תלויים בדרישה החברתית למתן מעין דין וחשבון והסבר לפעולות המתרחשות באותו תחום חיים . שלישית , הדפוסים החברתיים של מתן דין וחשבון שכזה , שאפשר לחשוף אותם בהסתכלות שיטתית , הם שמבנים סוג מסוים של מציאות . כללו של דבר , כל חברה אנושית שחבריה רואים זה את זה חייבים במתן דין וחשבון והסברים על פעולותיהם , יש לה מציאות בעלת תוקף משלה במקומה . האנתרופולוג צריך 'לגלות את המערך המבני של החברה , עד שיהיה מובן לא רק ברמת המודעות והפעולה — כפי שהוא מובן לאחד מחבריה או לזר שלמד את אורחותיה והשתתף בחייה — אלא גם ברמת הניתוח הסוציולוגי . כשם שהבלשן מבקש לא רק להבין , לדבר ולתרגם שפה ילידית , אלא גם לגלות את המערכת הפונולוגית והדקדוקית שלה , כך האנתרופולוג של החברה אינו מסתפק בהסתכלות בחייו
|
|