|
|
עמוד:13
פרק ראשון תקופת הגאונים ומוסדותיה חלוקת הרצף ההיסטורי של תרבות ליחידות בעלות משמעות איננה , בדרך כלל , מן המשימות הקלות , ועם זאת ספק אם ניתן לוותר על חלוקה שכזו . לכולנו ברור שיש הבדלים חשובים ביותר בין התקופה שבה אנו חיים ובין "ימי הביניים" או "העת העתיקה , " אך כשנתבקש לקבוע את גבולותיהן הכרונולוגיים של תקופות אלה , ספק רב אם יעלה הדבר בידינו . הניסיון מלמד שהחיים אינם סטטיים , אלא יש בהם רצף של תמורות והתפתחויות . אך תהליך ההתפתחות הוא הדרגתי בדרך כלל , ורבים השינויים שאיננו חשים בהם במהלך התפתחותם , אלא במבט לאחור . ואם הדברים נכונים בחיי היחיד , על אחת כמה וכמה בחיי הציבור . אמנם , לא חסרים אירועים דרמטיים שניתן להיאחז בהם בתור נקודות מפנה — מהפכות , מלחמות , גילויים ותגליות — אך במישורים רבים , ואולי דווקא באלה העמוקים והמשמעותיים ביותר , חסרים ציוני דרך בולטים מעין אלה , ואנו נאלצים לחפש את המאפיין והקובע , מתחת לפני השטח . הדברים נכונים אף לגבי תולדות היהודים והיהדות . מאז חורבן בית המקדש השני , לפני קרוב לאלפיים שנה , המעברים מתקופה לתקופה בחיי היהודים , במישור העולמי , היו הדרגתיים ומעודנים , במידה זו או אחרת . "העת החדשה" לא הוכרזה במועד כלשהו על ירי גורם פנימי או חיצוני , אף אם היו אנשים שראו עצמם כמבשריה ; ומסתבר שהוא הדין אף לגבי תקופות קדומות יותר . כאשר אנו באים להגדיר את תקופת הגאונים ולתחום את גבולותיה , עלינו לנסות קודם כל למקם אותה כחוליה ברצף ההיסטורי של תרבותנו ולעמוד על ייחודה ומאפייניה , בהשוואה למה שקדם לה ולמה שבא אחריה . הבדלים אלה מצויים במישורים שונים , אך נפתח בחלוקה המקובלת בתולדות הספרות הרבנית . מזווית ראייה זו , תקופת הגאונים חוצצת בין תקופת הסבוראים ובין תקופת ה"ראשונים . " קשה לקבוע במדויק את נקודת המעבר מתקופה לתקופה , בכל אחד מן הקצוות , אם כי מסיבות שונות . בנוגע למעבר בין סבוראים לגאונים , אף טיב השוני אינו גלוי לעין — לפי המקור העיקרי 1 שבידינו לתקופות אלה , האיגרת המפורסמת של רב שרירא גאון , אלה גם אלה עמדו בראש הישיבות המרכזיות של בבל , שנוסרו כבר בראשית תקופת 1 על מקור זה נרחיב את הדיבור להלן , עמ' . 51-50
|
|