מבוא מאת אליעזר מלכיאל

עמוד:ח

המודרניות , שהספר משתתף בו , חורג הרבה מעבר לעניינם של " פילוסופים מקצועיים " והוא נוקב ויורד לתשתיות קיומיות , אתיות ופוליטיות הנוגעות לכל אדם . העמקות והעוצמה האינטלקטואליתרוחנית של טיילור תרמו רבות לעיצוב הדיון בעשורים האחרונים , והספר הנוכחי ( וסדרת ההרצאות שהייתה הבסיס לו ) פותח צוהר לנבכי השאלות גם לקורא המשכיל שאינו עוסק בפילוסופיה . עיסוקו של טיילור בתרבות המודרנית בספר זה משקף את מקומו של טיילור במפת העמדות האתיות והפוליטיות המתנגשות ברום עולמנו . מלבד היותו קובע חשיבות לעצמו , הספר מזמן חרך הצצה גם להקשרים הפילוסופיים האחרים המעסיקים את טיילור , ומקנים לעמדתו בשאלות התרבות רוחב ועומק . מוטת הכנפיים הפילוסופית של טיילור רחבה , והיא משתרעת על פני תחומים פילוסופיים מגוונים . עם זאת , היא ניחנה בלכידות ובאורגניות , וכמה נימות יסוד שזורות בה לכל היקפה והופכות אותה לאריג אחד . אלה מבטאות את ראייתו האנושית , את חזונו ואולי אף את בשורתו . ראיית עמדותיו הפילוסופיות בתחומים אחרים בזיקתן לעמדתו בנידון דידן חושפת אפוא את התשתית הקיומית של העמדות ההן , ומעניקה גם להן רוחב ועומק מוספים . אפתח בסקירת המהלך של טיילור בספר הנוכחי ממעוף הציפור , ומתוכה אמתח קווים אל משנתו הרחבה . אגב כך גם אמקם את עמדותיו לעומת אלה של יריביו ובני-שיחו בזירות השונות , ובפרט בזירה הפוליטית והאתית העכשווית . בוויכוח אם התרבות המודרנית היא קללה או ברכה מעורבות , כמובן , שאלות של עובדה בשאלות של ערך – אפיונים היסטוריים של המודרנה , תולדות רעיונותיה , וחריצת משפט לגביהם . מתוך החוטים המרובים הנשזרים לרקמה העשירה של המודרנה , טיילור בורר שלושה : אידיאל ההגשמה העצמית , גישה אינסטרומנטלית מפוכחת כלפי סדרי הטבע והחברה , ואופיו הביורוקרטי והלא-אישי של הסדר החברתי המודרני . רוב פרקי הספר מוקדשים לאידיאל ההגשמה העצמית ;

הוצאת שלם


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר