|
|
עמוד:יג
לגבינו ולגבי העולם – אמיתות שלא שיערנו כי אנו מחזיקים בהן . טיעון טרנסצנדנטלי אינו אלא הבהרה מעין זו . בטיעון הטרנסצנדנטלי שלפנינו טיילור חושף את התנאים הנחוצים לחיים בעלי משמעות , שאידיאל ההגשמה העצמית מתיימר לפלס דרך אליהם . הטיעון חושף " מבפנים , " מתוך עצם האידיאל של ההגשמה העצמית , את אי-מספיקותו של העצמי לעצמו , את אייכולתו להקנות לחייו ערך מתוך עצמו , כל זמן ש " עצמו " זה נתפס במבודד מאופקי משמעות וערך ממשיים המתקיימים וידועים לו זה כבר . אין בזה כדי למעט מכוחו של אידיאל ההגשמה העצמית , אך יש בזה כדי להראות שמימושים מסוימים שלו מכשילים את עצם מגמתו ויומרתו הפנימיות . טיילור שותף לדאגתם של המחרפים ומגדפים את האידיאל , המצביעים על הרדידות והנרקיסיזם שכמה מגילוייו העכשוויים נגועים בהם : באלה , החתירה למימוש עצמי לובשת פנים של התנכרות למטרות רחבות , השתמטות מן המחויבות לתיקון עולם , היחלצות מזיקות אישיות , והצטמצמות העצמי לדל " ת אמותיו הפרטיות והאגוצנטריות . אבל בניגוד למוקיעי האידיאל , טיילור רואה ברדידות ובנרקיסיזם לא קלקלות ופגמים של האידיאל עצמו אלא הכשלות עצמיות שהוא סובל מידיהם של חסידים שאינם מבינים אותו לאשורו . כביקורת פנימית , ביקורתו ( בהקשר זה לפחות ) אינה מוסרית : טיילור אינו מדבר בשמם של הערכים הרחבים יותר הנמצאים מקופחים בסביבה הרוחנית הנרקיסיסטית , אלא בשמו של אידיאל המימוש העצמי עצמו : העצמי הנרקיסיסטי המצומצם הוא עצמי מרושש , וחייו סובבים באפס השראה סביב עניינים טריוויאליים קטנים וקטנוניים . בביקורת הפנימית שטיילור עורך לאידיאל המימוש העצמי כרוכים זה בזה תיאור של התופעה העומדת על הפרק – חיי אדם בעיצובם התרבותי-רוחני – חשיפה של עומקים נסתרים ומגמות פנימיות , ובחינת גלגולים שונים של התופעה לאור מגמותיה הפנימיות . עבודת שחזור ממין זה יוצאת מתוך ההנחה שהתופעה היא אכן רב-ממדית , ושמשום כך היא מאפשרת וגם דורשת " תיאור מבין " החודר לנבכיה הפנימיים , ומאתר בתוכם את נקודת המשען הארכימדית הערכית
|
|