|
|
עמוד:12
אדמה או כשבא איזה לקוי חמה ובלבל את המוחות , מיד היו משליכים את הדאגה הזאת על ראש סלונימסקי . הוא שם כבר יעשה את כל אשר יש לעשות . קודם לכל - אלהים , ואחריו סלונימסקי [ ... ] סלונימסקי היה להם עיקר התמצית של כל ידיעות הטבע והתכונה והאצטגנינות וההנדסה וההמצאות , ומכיון שלא הבינו את עצמותן של אלו , לכן יצא אצלם כל הענין זר ומשונה קצת . כמעט שהיה סלונימסקי לאיש , שהיו מספרים עליו לגנדות . " המשכיל הרדיקלי אברהם אורי קובנר ( 1909 -1840 ) תיאר את סלונימסקי כתחנת מעבר בין "עולם המסורת הסגפני" ובין השקפת עולם חילונית , וממנה להשכלה הכללית . בכל מקרה , פרישמן וקובנר לא הפריזו בתיאור התפקיד שמילא סלונימסקי כפופולריזטור של מדעים בחברה היהודית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה , 19 וכמי שבמידה רבה בהשראתו וסביבו הופיע חוג קטן של פופולריזטורים יהודים של המדעים . הוא היה בין הראשונים שביקשו לתאר ולהסביר לקורא העברית גם תחומי מדע חדשים , כגון תורת התרמודינמיקה ותורת האלקטרומגנטיות , תורות שהסברתן בעברית של המאה ה 19 לקהל קוראים חסר הכשרה מדעית כלשהי הייתה בוודאי ניסיון יומרני . סלונימסקי מייצג אפוא טיפוס חדש של משכיל שהופיע בחברה היהודית במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה , 19 וליתר דיוק משנות השישים שלה - הפופולריזטור של המדעים . מדובר בקבוצה של משכילים יהודים , רובם אוטודידקטים ומיעוטם בעלי השכלה גבוהה 9 דוד פרישמן , "חיים זליג סלונימסקי , " כל כתבי דוד פרישמן , כרך שביעי , ורשה וניו יורק , 1951 עמ' יא-יז . לביוגרפיה שלו ראו . Slonimski : 19 lh Century Popularizer of Science " Isaac Goldberg , "c . 8 . אל הביוגרפיה שלו נחזור בפרק השישי . 10 ראו אצל ש' ברימן , "א"א קובנר ומקומו בתולדות הביקורת העברית , " מצורה : קובץ לשאלות החיים , למדע ולספרות , ספר שביעי , לונדון וולתאם , מסצ'וסטס , 1954 עמ' 11 . 453 איש ריבו של חז"ס , גבריאל יהודה ליכטנפלד , תיאר אותו כשרלטן וכ"הדיוט בהנדסה" ובמדעי הטבע . למריבה בין שניים אלה נגיע בהמשך . 12 על הגדרת "משכיל" בהקשר המזרח אירופי ועל הדימוי העצמי שלו ראו מרדכי זלקין , בעלות השחר : ההשכלה היהודית באימפריה הרוסית במאה התשע עשרה , ירושלים , 2000 עמ' . 42-23 ספר זה הוא מחקר מלא ומפורט של תולדות תנועת ההשכלה במורח אירופה , והסתייענו בו הרבה במבוא ובפרק הראשון .
|
|