|
|
עמוד:11
הדיוקן העצמי , כמו כל ציור , הוא עבורי כלי להכיל את שאין להכילו , את יופיו של העולם ואת המון כאבו , וכן את שמחותיו ואת שטף הזמן . הציור מבקש לאצור משמעויות ; משפטים חזותיים , העשויים מחומרי הציור ) הקו והכתם , ) ומהווים מעין סימנים בחומר לתמונת העולם שלי . בציור נראים אבי ואני . אבי נפטר חודשים ספורים לאחר שסיימתי את הציור , בעת שהוצג בלונדון . בציור אני מנסה לפענח את הקשר שבין אבי לביני ואת ייחודו . כאשר התחלתי ביצירה , טרם ידענו שאבא חולה במחלה שלא יחלים ממנה , כבר אז היה ברור לי שמדובר בציור פרדה ממשהו חזק , אך שברירי ביותר , שהנה הוא נמצא , וכבר הוא איננו . במידה רבה כך גם בכל ציור , ודאי שבדיוקן עצמי בדיוקן העצמי אני מנסה להבין דבר מה , לאסוף מידע לאורך זמן ) לעתים במשך למעלה משנה , ולעתים במשך דקות ספורות בלבד ומשברירי הזמן של כל כתם וכתם ליצור תמונה קבועה לכאורה . בסיום הציור אני אוחז בזיכרון , בנוכחות שרובה כבר איננה בעולם , אך עדיין תקפה כהבנה של משהו שהוא אני . אלי שמיר National בלונדון עד ספטמבר , 2011 ובימים אלה הוא מוצג בסקוטלנד . [ של נטילת אידיאולוגיה עד תנטוס ) מוות . ) גם הטריפטיכון י ו ח המטביל ) 1991 ( מתייחס בשלושת חלקיו לניתוק הראש הגוף כביטוי לתפישה בינארית מפרידה : בלוח אחד נראה ראשו הכרות של יוחנן המטביל ) דימוי על פי קראוואג'ו ;) בלוח השני מופיע חלון אטום - רפרודוקציה של האובייקט א ל מ נ ה ט ר י י ) ה ג י ל י ו ט י נ ה ( למרסל דושאן , הלוח השלישי נושא רישום של טלוויזיה , שבוצע באמצעות פיקסר ) fi xer ( על גבי נייר צילום , בחדר חושך - בעיוורון . ונשוב לציורו הנוכחי של שמיר : קשה להתעלם מפשרו מעשה הבחירה המתבצע לנוכח שלוש נשים . מיד עולה על הדעת משפט פאריס , העילה למלחמת טרויה , האירוע שבו מצא אכילס את מותו מן החץ שירה פאריס ופגע בעקבו . האלות הקנאיות שהשתתפו בתחרות היופי , לא ביקשו מפאריס להתבונן ולהכריע אלא שיחדו אותו . שמיר שב ומציע כי קנאות היא עיוורון , היא מוות להמשיך ולצייר מתוך התבוננות משמע לדחות את אפשרות המוות זוהי אולי הגאולה שמאפשר לו הציור . מעשה הציור כמקום קונקרטי ואלגורי של חופש ושל חלום . חורף 2009 ) עריכה לשונית : אסתר דותן ( אבקש לשוב ולהתבונן בד י ו ק ן מ ש פ ח ה : אלי שמיר משפיל את מבטו לכיוון ידו השמאלית , היד שאינה מציירת . אם נמתח קו אופקי דרכה היא תצטלב עם הקו האנכי החוצה את הציור במרכזו . בעבורו לצייר משמע לכתוב בידו השמאלית . שמיר ציין בפניי בעבר את היעדר הכישרון המולד לצייר . הציור הוא אפוא בעבורו מעשה הדורש עמלנות סיזיפית . הוא בחר לצייר למרות עקב אכילס שלו - בחירה אשר , אולי , אפשרה לו את החירות להציב לעצמו אתגרים . ההתעקשות לצייר מאפיינת את מהלך התפתחותו כאמן התעקשות לצייר תוך התבוננות בעולם הנגלה . התופעות החזותיות כמקור ידע מוחשי ורלוונטי . שמיר בחר לאייש את עצמו בעמדתו של מי שבחר במחרוזת הפנינים , ב " יפה , " במנגנון אסתטי המענג את העין . צדפת הפנינה כאורגניזם הנפתח אל החוץ על מנת לקלוט להטמיע ולברוא ) את הפנינה , ) עשויה להוות משל לתפישת עולמו תפישה ההופכת לאחד המוטיבים המרכזיים בעבודתו הנוכחית המחויבות לחיים , לארוס , בניגוד לאכילס שבחר במוות , בתנטוס . ניסיון להיפוך ערכים המופיע כבר בעבודותיו המוקדמות . כפיית האידיאולוגיה על המציאות כקונספציה חוסמת ונוטלת והמלאך המבשר קיצוני של ניגודים אלי שמיר , אבא ואני בגודל טבעי , , 2011 שמן על בד , 206 x 320 ס " מ Elie Shamir , Father and I , Life Size , 2011 , oil on canvas , 206 x 320 cm
|
|