|
|
עמוד:12
מבוא האיש העתיד לכתוב את תולדות ההשכלה בישראל בארצנו , בבואו להראות את המקורים אשר מהם פרצה ההשכלה ותפשוס בארץ , בהזכירו את המורים ואת הסופרים , את בתי הספר ואת הספרות החדשה . כבר משלהי המאה השמתה עשרה מצאה האידיאולוגיה של הנאורות את דרכה לריכוזי היהודים הגדולים במזרח אירופה . ראשוני המשכילים היהודים במרחב זה , שמרביתם היו אוטודידקטים באופיים , נחשפו לעולם הרעיוני של הנאורות בעיקר באמצעות עיון בספרות המשכילית ולעתים גם במפגשים בלתי אמצעיים עם משכילים יהודים במרחב הדובר גרמנית . בחלוף הזמן החלו אחדים מהם לחפש דרכים שהעניקו לאידיאה המשכילית המופשטת ביטוי ממשי ומוחשי , שבאמצעותו ניתן יהיה להשפיע השפעה של ממש על דמותה התרבותית של החברה היהודית המזרח אירופית וכן להרחיב את מעגלי ההשפעה של אידיאולוגיה זו ולהבטיח את המשכיותה . על רקע התפיסה שמודל התפתחות ההשכלה במזרח אירופה היה זהה לזה המרכז אירופי , הניחו חוקרי ההשכלה היהודית במרחב זה שכתביהם של חברי ה'רפובליקה האינטלקטואלית והספרותית המשכילית , ' דוגמת הסופרים ישראל אקסנפלד וקלמן שולמן , המשוררים אד"ם הכהן ויהודה ליב גורדון ( יל"ג ) והוגי הדעות יצחק בר לווינזון ( ריב"ל ) ומשה ליב ליליינבלום , היוו את דרך המלך בתהליך התפשטות האידיאולוגיה של הנאורות בחוגים רחבים בחברה היהודית . כך לדוגמה , בהקשר זה תוארה הופעת ספרו של יצחק בר לווינזון , ' תעודה בישראל , ' כמעט כרגע ה'התגלות' של האידיאולוגיה המשכילית בתחום המושב . דא עקא , שהנחה זו אינה מתיישבת עם ההיקף המצומצם של בני החברה היהודית שהיתה להם נגישות , לשונית . 1 יל"ג , פרוזה , עמ' צה .
|
|