|
|
עמוד:22
הסי . אי . איי . כמתווך בתהליכי שלום במזרח התיכון - חלק ב הארגון האמריקאי פועל באזור כגורם מתווך מדיני , ולא רק מודיעיני , דבר שהביא לרגיעה מסוימת ולהסכמים בין ישראל לפלשתינאים שלא מומשו מאת : שלמה שפירא הסכמי אוסלו , אשר נחתמו בספטמבר , 1993 הביאו לשינוי משמעותי ביותר במפה הביסחונית של המזרח התיכון . בפעם הראשונה הכירה ישראל מפורשות בזכות הפלסטינים להגדרה עצמית ובאש"ף כנציגם הרשמי , ואילו אש"ף הכיר בזכות קיומה של ישראל . יסוד חיוני של הסכמי אוסלו , כמו גם של הסכמים ' שראלים-פלסטינים מאוחרים יותר , היה נושא שיתוף הפעולה הביטחוני כנגד טרור . שני הצדדים הכירו בשבריריותם של ההסכמים מבחינת הלגיטימציה הציבורית ויישומם המעשי . התקפות טרור גדולות היו יכולות לחבל בקלות במאמצי השלום , ושיתוף הפעולה הביטחוני נועד למנוע מקיצונים בשני הצדדים מלשבש את התהליך . ואכן , אחד מן העקרונות הבלתי-כתובים של תהליך אוסלו היתה נכונותו , כביכול , של ערפאת להלחם בטרור באזורים שמהן תתפנה ישראל . אדריכלי אוסלו , ובהם הממשל האמריקני , האמינו כי הסיכוי היחידי לסכל פעולות טרור נרחבות הוא שיתוף פעולה יעיל בין שירותי המודיעין הישראלים לבין אלו של הרשות הפלסטינית ( רש"פ . ( היחסים הפוליטיים הרגישים בין שני הצדדים הצריכו סיוע ותיווך של צד שלישי . לפיכך החל הממשל האמריקני להשתמש בנכסי המודיעין שלו באיזור , ובעיקר ciA-n לא , רק לאיסוף מידע אלא כשותף פעיל בתהליך השלום . כמו-כן החליט הממשל כי CIA-H יסייע בבניית מנגנוני הביטחון של הרש " פ . ההיגיון בבסיס ההחלטה האמריקנית להשתמש ciA-n לבניית הכוח המודיעיני / בטחוני של הרשות הפלסטינית היתה ההכרה שכוח פוליטי אמיתי ברשות הפלסטינית ימצא בעיקר בארגונים ביטחוניים . אלה היו למעשה המשך של קבוצות אש"ף המזויינות שהיו מוצבות קודם לכן בטוניס ותימן . הממשל האמריקני שאף להשיג שלוש מטרות מדיניות מחיזוקם של ארגוני הביטחון הפלסטינים : לצייד את הפלסטינים ביכולות אפקטיביות למלחמה בטרור ולקיומו של ביטחון הפנים באזורים שבשליטתם ; לחזק את שלטון ערפאת מול קיצונים איסלאמים ; ולבסס יחסים טובים עם הדור השני של המנהיגות הפלשתינית , שיעלה לשלטון אחרי תום עידן ערפאת . ערפאת ושמונה שרותי מודיעין כפוליטיקאי ממולח המצוי היטב בתכסיסי " הפרד ומשול" הקים ערפאת ברשות שמונה שירותי ביטחון ומודיעין אשר התחרו זה בזה . לכמה מגופים אלו מונו שני מפקדים שווים בדרגתם , האחד בעזה והשני בגדה המערבית , דבר שהבטיח מריבות בלתי פוסקות על סמכויות ותחומי פעולה . מטרתו העיקרית של ערפאת היתה למנוע את עליתו של שירות ביטחון גדול אחד שיוכל להעמיד בסכנה את מעמדו כשליט שאין עליו עוררין . כתוצאה מכך התאפיין מבנה קהילת מנגנוני הביטחון הפלססינים בחסרים מבצעיים ותחרות פנים-פוליטית , כאשר כל ראש שירות ניסה להרחיב את תחומי אחריותו והתקציבים שעמדו לרשותו על חשבון הארגונים המתחרים . תמיכת CIA -H במנגנוני הביטחון של הרשות , היתה ניסיון שאפתני , הרבה מעבר למה שנוסה תחת ממשלים קודמים , בהפעלת סוכנות הביון לתיווך במזה"ת . על ידי מתן תמיכה מבנית ביטחונית דרך ciA-n קווה ממשל קלינטון להפוך את הרשות הפלסטינית לארגון מדינתי בעל יכולת לוחמה יעילה בטרור , ועם תמריץ לשיתוף פעולה עם ישראל בנושאי ביטחון . םי ז > ף זיהה שלושה בעלי תפקידים פלסטינים בולטים אשר יוכלו להפיק תועלת מתמיכה ביטחונית אמריקנית : ג ' יבריל רג'וב , ראש הביטחון המסכל בגדה המערבית ; מקבילו בעזה , מוחמד דחלאן ; ואמין אל-ה'נד , ראש המודיעין הכללי בגדה המערבית . יחידות הביטחון המסכל של רג'וב ודחלאן העסיקו יחד כ2000- איש והיו אחראים למניעת טרור וחתרנות פנים , כמו גם לנטרול פעולות מודיעין ישראליות בשטחים שבשליטת הרשות . לארגונו של אמין אל-הינד היו תפקידים דומים , דבר שהביא לתחרות מרה בין הארגונים . בשנת 1994 כללה תכנית הסיוע הנמרצת של ciA-n לרשות הפלשתינית שלושה מרכיבים ; הדרכה , אמונים 1 אספקת ציוד כפוליטיקאי ממולח המצוי היטב בתכסיסי "הפרד ומשול" הקים ערפאת ברשות שמונה שי רותי ביטחון ומודיעין אשר התחרו זה בזה . לכמה מגופים אלו מונו שני מפקדים שווים בדרגתם , האחד בעזה והשני בגדה המערבית , דבר שהבטיח מריבות בלתי פוסקות על סמכויות ותחומי פעולה . קלינטון , שיבח את ciA-n
|
|