|
|
עמוד:19
הירדני , בעיקר הבדווים , רדה בהם בגסות ובאכזריות , וכאשר חוס"ן ופמלייתו התאכסנו בשועפת נשים נשואות וגם לא היו חייבות להעניק להם שרות מין . ההשפלה של המשפחות ברמאללה ומקומות אחרים היתה ונשארה קשה מאד . במשך השלטון הירדני היו שתי שביתות - אחת בשכם השניה ברמאללה . המלך חוס"ן נתן לצבאו חופש פעולה למשך שלושה ימים , ההשתוללות של הבדווים ומעשיהם היו קשים ואכזריים מאד . מאז אין מי שחולם על שביתה , אולם השנאה מפעפעת . ההתארגנות להסכם בין הפלשתינים לישראל נודעה לערפאת והועברו מסרים לכל הנוגעים בדבר לנתק מגע עם עזיז שחאדה , בדומה להתרחשות עם ארגון אגודת הכפרים הערבים שנכשל . מסריו ואיומיו של ערפאת קטעו את ההתארגנות . דוד פרחי היועץ לענייני ערבים אכן רצה שהענין יקרום עור וגידים . עו " ד עזיז שחאדה הבחין בכך וגם הבין את המכשלות שאינן ניתנות לפתרון . אולם לעו"ד עזיז שחרה היה ידיד ושותף קרוב למהלכים , ערבי שהתגורר בעירה אל בירה , אדם אמיד מאד ורודף בצע ושמו ג ינחו . שחאדה היה עו"ד של עסקיו ושניהם רצו בליטרת הבשר בין אם תהליך מדינה לפלשתינים יקרום עור וגידים ובין אם לא . רצונם היה לקבל רשיון לפתיחת בנק ערבי עם סניפים , בערי הגדה . כל מעשיהם השתלבו וסובבו סביב ענין רשיון הבנק שפרח , דיין וממשלת ישראל בעת ההיא לא יכלו לתת . ביו"ש היו סניפי הבנקים סגורים מתקופת השלטון הירדני ומדינת ישראל לא יכולה היתה לפעול בניגוד לחוק הבינלאומי ואמנת גינבה . וכך עם האיומים של ערפאת התחיל הענין לדעוך . במרץ 69 ערד שאול שימרון עמד לסיים תפקידו וכחודש קודם לתאריך התקיימו מספר פגישות בין שימרון ושחאדה . שחאדה היה מאוכזב מאד . ראשי הערים והנכבדים הערבים , נטשו אותו מיד עם קבלת מסריו של ערפאת . רשיון להקמת בנק לא עלה בידו לקבל . ג'נחו לא זנח אותו , אך לאחר מספר חודשים נורה ונהרג ג'נחו על ידי שליחי ערפאת . בתאריך 3 בדצמבר 85 נרצח בדקירות סכין עזיז שחאדה ליד ביתו ברמאללה , לא ידוע אם ע'" שליחי ערפאת או מסיבות של סכסוך קרקעות שעו " ד עזיז שחאדה היה מעורב בהן . שחאדה : ערפאת רוצה בחיסול ישראל לענין הפגישות עם עו"ד שימרון שחאדה , שהרגיש נוח עם שימרון , שפך את ליבו על כל אשר עבר . בין היתר טען שהפלשתינים חבים הכרת טובה לישראל על שניצחה במלחמות 48 וששת הימים , מפני שאם לא כך השטח היה מחולק בין המדינות הערביות עם התושבים הפלשתינים והענין הנקרא "פלשתין" היה נמחק ונעלם . שחאדה המשיך בהסברו : רצונם של הפלשתינים ובראשם תנועת הפת"ח היה לקבל בשלב ראשון את השטחים שצה " ל כבש בששת הימים , לבסס שם בסיס מוצק , ולהמשיך לפעול במישור הדיפלומטי והמדיני לקבלת השטחים בהתאם להחלטת האו " ם . 181 - במקביל , להכין כוחות למלחמת טרור שתכריח את ישראל לוותר למדינה הפלשתינית על אותם שטחים , לגרום להמרדת האוכלוסיה הפלשתינית בירדן כדי להפיל את שלטונו של חוס"ן , וכך מדינת פלשתין תתחזק באוכלוסיה ובשטח כולל כל הפליטים . שימרון שאל את שחאדה מדוע הוא מספר לו את כל זה , וקיבל תשובה "זו האמת ואני מקוה שתדע למסור זאת לאישים הנכונים , מפני שרק אם מדינת ישראל תהיה חזקה ישנו סיכוי שתקום מדינה פלשתינית בצידו המזרחי של הירדן עם חלקים מהגדה המערבית . בכל מקרה , אין להגיע להסכם כלשהו עם ערפאת וחבורתו . כאשר עזיז שחאדה נרצח , הבנתי "שהכל חלף עם הרוח . " הסעיף של פייסל כדאי לציין מספר דברים בקצרה שיש ללמוד מהעבר על המתרחש כיום לאור היוזמות הצצות אחת לאחר השניה . דן בבלי מציין בספרו , בהקשר לפעילותו של עזיז שחאדה , כמה אישים שהיו בדעה שלמשך תקופה קצובה ( מספר שנים ) סוב שישראל תספח את ירש , דבר שיבטיח את זכויות הפרט שלא היה להם בעת שלטונו של חוס"ן . אלה היו דעותיהם של עזיז שחאדה , אל נימר משכם , עזיז אל מצרי או חיכמת אל מצרי . אלה היו מעטים מאד שספגו אוירה ותרבות מערבית . בבלי מביא בספרו חלק מהספדו של הסופר פואד אל עלמי , ( בסיפרו הידוע " ארמונות החול של הערבים" הוא כתב אשמה כבד על התרבות הערבית , ( על העיתונאי סלים אל לחי שנרצח בבירות בחודש מרס 80 על רקע דעותיו הפוליטיות . וכך כותב פואד עג'מי : "חופש הוא בבחינת נטע זר בחלק זה של העולם כאשר שותלים אותו הוא מתייבש ... פעם האשמנו בכל את הקולוניאליזם , לאחר מכן השתלטנו על אחרים . צמח החופש חזר ונבל מחדש . בכל פעם שאידיאליסט שחי בעולמו היה מנסה להחיותו , הוא נספה עימו " ... סקס חתימת הסכם השלום עם ירדן . מבחינת הפלשתינים הסתיים עוד פרק
|
|