|
|
עמוד:18
האם הוחמצה הזדמנות לשלום עם הפלשת > נ > ם ב - " ! 67 לא דעת יחיד ליוזמת שחאדה לשלום מהיר עם ישראל לא היה סיכוי ממשי מאת : יוסי צין בבטאון המל"מ - אוקטובר . 2003 קראתי את מאמרו של דן בבלי ועיינתי בספרו "חלומות והזדמנויות שהורומצו , " 1973-1967 תגובתי עוסקת בהתנהלות התהליך עם עו"ד עזיז שרואדה ונוספים שהתקיימו בשנים , 68-67 שהעם נשוא הכתבה של דן בבלי . הכרתי את הנושא ואת עזיז שחאדה והאישים הנוספים במהלך שרוחי במינהל האזרחי . מספטמבר 67 ער אוקטובר 68 הייתי עוזרו של עו"ד שאול ארוין שימרון ( היועץ המשפטי השני של ממשלת ישראל ) שגויס ע '" האלוף הרצוג לשמש ר' ענף מינהל ושרותים . במקביל שרת דן בבלי כראש ענף כלכלה . בשני ענפים אלה שרתו קציני מטה של משרדי הממשלה . למעשה ירש ורצועת עזה נוהלו כמיני מרינה . רס"ן חד פרחי שרת כיועץ לענייני ערבים ובאותו זמן מונה האלוף ורדי במקומו של הרצוג שהשתחרר מתפקידו . לממשלת אשכול היה רצון אמיתי להגיע למצב של שלום עם ערב" יו"ש ועזה , או לחילופין אוטונומיה עם קשר מדיני לירדן ( ירדן היתה מעונינת במוצא לים , בניית נמל בעזה . ( חלק מהאישים , לבית האשמי והמלך חוסיין אישית . נמרצות להצעות אלה המגעים , כפי שמציין בבלי , התקיימו חלקם בלשכתו של ורדי בהשתתפות אותם אישים שבבלי מציין כולל ערד שימרון , דוד פרחי ומדי פעם גם נוספים . והיו פגישות מאחורי " הקלעים" שניהל דוד פרחי בהכוונתו של דיין . היו גם "שיחות" שהתקיימו במשרדו של שימרון עם שחאדה , בדרך כלל לאחר הדיונים בלשכתו של ורדי . ברצוני לציין וההזדמנויות לא הוחמצו ע" ישראל ומראש לא היו ניתנות לביצוע . עו"ד עזיז שחאדה היה סימפטי , אדיב , בעל תרבות נעימה , והשכלה רחבה שהרגיש נוח , עם עו " ד שאול שימרון , והם שוחחו גלויות עד כמה שאפשר במשאים ומתנים מסוג זה . דרך שאול שימרון יכול היה עזיז שחאדה להעביר ולבדוק רצונות של קבוצתו ( לענין זה ראשי עיריות ומספר אנשי ציבור , ( לשמוע דרך שאול שימרון את השגות הממשל ומאידך שימרון העביר לשחאדה מסרים מהממשל וקיבל תשובתם . הצעה לא ריאלית הצעת שחאדה להקמה מהירה של ממשלה פלשתינים בת 13 חברים ( שרים ) לא היתה ברת ביצוע מכמה סיבות . ראשונה : פגיעה בממלכה הירדנית האשמית שעדיין החזיקה עצמה כשליטה , אמנם מרחוק , ביו " ש , ושילמה את משכורתם של מורים ופקידי הממשל הירדני . שנית : שחאדה ידע וגם אמר לשימרון שיש לקבל את ברכתה של מצרים ולמצרים אחרי ששת הימים עם הכבוד הפגוע , היו רצונות אחרים . שלישית : " הכבוד האישי ; " שחאדה ידע שיש לבנות הצעה שיש בה "צוג לכל הקבוצות והאזורים ביו " ש ועזה , וכאן החלו הבעיות והחיכוכים שבין הצעתו של שתארה למציאות . דוגמא : ג'עבר , ר עירית חברון טען שהוא הבכיר וירדן תתמוך בו . מצד שני כנעאן , ר עירית שכם , משפ' סוקאן ואל מצרי סענ ! לבכורה עבורם ושבהם תתמוך ירדן . והיו אחרים ששנאתם לירדן היתה קשה כשאול . כך שלהציג ממשלה מכוננת בתוך שבוע ימים ונניח חודש , לדון על תנאי הסדר עם ממשלת ישראל , כשהאישים הפלשתינים מתעקשים על החלטת האו"מ - 181 תוכנית החלוקה מנובמבר - 47 וכל זה הוגה , מציע , ומארגן ערבי נוצרי ? עזיז שחאדה ידע חכר את אשר התרחש במרד הערבי בשנת 39-36 כשהחוםיינים טבח 1 במפלגת האסתקלאל ( עצמאות ) שחלק גדול מחבריה היו ערבים נוצרים . הערבים הפלשתינים הינם סונים , שייכים בכל נימי נפשם לאיסלאם , מחויבים לחוקיו ומנהגיו . איומים מערפאת לענין השנאה . פעמים הבאתי והחזרתי את עזיז שחדה מביתו . בביתו , המתינו לו תמיד מספר נכבדים ידידים , שחדה כיבד אותי בשתיה ותופינים לפני חזרתי . בזמן שישבתי בחברתם הבחנתי בשנאה הקשה לירדן . סיפרתי לשימרון , ובאחת מהפגישות הליליות שאל שימרון את שחדה לפשר השנאה . תשובתו של שחדה בקצרה : בית המלוכה הירדני והצבא בין היתר טע / שהפלשתינים חבים הכרת סובה לישראל על שניצחה במלחמות 48 וששת הימים , מפני שאם לא כך השטח היה מחולק בין המדינות הערביות עם התושבים הפלשתינים והענין הנקרא " פלשתין" היה נמחק ונעלם . ערפאת , הורה לנתק מגע עם שחאדה
|
|