|
|
עמוד:31
ה.- ס . ם נגד יאיר שטון ומנחם בגין ה - C . I . D - הפר ממודעיו מש 0 רתי-פליל / בראשית המנדט הבריטי למנגנון מרכזי של ממשלת המנדט מאת : אלדד חרובי במהלך שנות המנדט הבריטי בארץ ישראל , פעלו בזירה זו מספר גופים של קהילת המודיעין הבריטי . הגוף המרכזי אשר פעל לאורך כל השנים ושירת נאמנה את השלטון המרכזי בירושלים היה c . i . D-n או בתרגום לעברית - מחלקת החקירות הפליליות של משטרת ארץ ישראל . גוף זה , שמעתה והלאה יקרא בראשי התיבות הבריטיים שלו בלבד , עבר תהפוכות ושינויים רבים אשר הפכו אותו מגוף שעסק אך ורק בחקירות פליליות שנגעו להברחת סמים , מעשי שוד וביזה , חקירת מקרי רצח ודברים דומים - לגוף שהיה בשיא פעילותו - אגף החקירות של המשטרה , המעריך הלאומי המודיעיני של ממשלת המנדט והגוף שהפעיל מערך של מודיעין מסכל ברחבי ארץ ישראל . ההתחלה ראשית דרכו של c . i . D-n בארץ ישראל לא היתה סוגה בשושנים ואנשיו למדו , לעיתים בדרך הקשה כיצד להתמודד עם המציאות השונה כל-כך של המזרח התיכון , שלא הקלה על ביצוע המשימות . מספר דברים הקשו מאוד על אנשי היחידה בשנותיה הראשונות : ראשית כל , שפות הדיבור המקומיות היו שתיים , עברית וערבית , אשר לא היו מוכרות היטב לשוטרים הבריטיים ששירתו ביחידה . עובדה זו חייבה הסתייעות הכרחית בכוח אדם מקומי יהודי וערבי כאחד . שנית , ברחבי המזרח התיכון לא היה נהוג לסייע לכוחות המשטרה . כאן כל אחד שיחק את תפקיד "שלושת הקופים" - לא ראה , לא שמע , לא דיבר . שלישית , מנהג "גאולת הדם" שהיה נפוץ בקרב המקומיים בחברה הערבית , היקשה מאוד על הניסיונות לבצע חקירה אמיתית ובעיקר פגם בנוהל הבריטי של העמדת החשודים למשפט צדק . לכ , ] ניתן לומר , שאנשי ה-ס . ו 0 . עסקו בשנים הראשונות , ממועד הקמת היחידה בקיץ 1920 ועד לקיץ , 1929 בעיקר בחקירות פליליות . יוצא מכלל זה היה המאבק שניהל 1-0 . 1 . 0 נגד אנשי ה.- ק < . ו . ק ( המפלגה הקומוניסטית הארץ ישראלית . ( לאחר המהפכה הקומוניסטית ברוסיה . היה חשש מוצדק ברחבי האימפריה הבריטית מפני התפשטות ההשפעה האדומה בקולוניות השונות ואנשי החוק הבריטיים הקדישו מאמצים רבים לסכל מזימה זו . בארץ ישראל כללה פעילות c . 1 . D-n נגד הקומוניסטים בעיקר צעדי מניעה כמו מעקבים , חיפושים , מעצרים וחקירות . מאחר ולא נעברה במרבית המקרים עברה פלילית , העונשים היו בעיקר עונשי הרתעה כמו קנסות , איומים על גירוש מהארץ ובמקרים קיצוניים גירוש בפועל . מאורעות תרפ"ט ( אוגוסט ( 1929 מאורעות אוגוסס 1929 תפסו את אנשי c . 1 . D-n בפרט ואת הממשל הבר'סי בכלל "עם המכנסיים למטה . " דבריו הכנים של מפקד ciD-n באותה תקופה , ג'וזף ברודהארסט IBROADHURST ] ביטא ] נכונה את הלך הדעות ששרר ביחידה : ברודהארסס קרא את כותרת העיתון בבריטניה על אירועי אוגוסט , 1929 מאחר שהיה בחופשת קיץ יחד עם שאר בכירי הממשל , כולל הנציב העליון ומפקד המשטרה . ליקוי המאורות היה עצום וממשלת בריטניה מינתה ועדת חקירה ואף שלחה קצין בודק כדי לבחון היכן כשלו אנשיה , באופן כה מחפיר , בעת שהיו אמורים לשמור על חייהם של אזרחי ארץ ישראל . השינוי הגדול החל לאחר פרסום מסקנות הקצין הבודק , סר הארברט דאוביגין [ מפכ"ל משטרת צילון לשעבר , שהוזעק לארץ ישראל ] בראשית שנת . 1930 הוא המליץ , בין השאר , להחליף את מפכ"ל המשטרה ואת מפקד c . i . D-n לאלתר . דאוביגין נגע בנקודה הכאובה של איסוף המודיעין , או נכון יותר , חוסר איסוף מודיעין על ידי אנשי c . i . D-n בתקופה שקדמה לאירועי אוגוסט . 1929 מדובר כאן , לראשונה , על איסוף מודיעין ומעקב אחר אלמנטים פוליטיים , כחלק מתפקידי המשטרה בארץ ישראל . ההמלצה הברורה ביותר היתה להתחיל להביט על c . 1 . D-n כגוף שתפקידו לעסוק לא רק בפלילים ( Criminal ) אלא גם לעסוק בנושא מודיעיני-פוליט . ( Intelligence and Political ) היחידה עברה לעסוק , מכאן והלאה , גם באיסוף מודיעין , כאשר הדגש הוא על מודיעין פוליטי . כלומר מעקב אחר פעילות חתרנית כנגד הממשלה או אחר פעילות כנגד היריב [ ערבים מול יהודים . [ המשטרה הפכה , למעשה , לגוף אשר הפעיל יחידה שתפקידיה חפפו לתפקידי שירות ביטחון - מניעה וסיכול של חתרנות , מעקב אחר גורמים פוליטיים היכולים לסכן במעשיהם את יציבות המשטר הקיים , בהתקפות ובפעילויות אלימות הן כלפי הממשלה וגופיה השונים והן כלפי אזרחים . icccrn , עליו הוטלה המשימה הנכבדה , שינה את דרכי פעולתו , הרחיב שורותיו , קלט קצינים חדשים , מפקד חדש , פרס את אנשיו במחתות המשטרה השונים והקים את הענף המיוחד specii Branch- [ המדור הפוליטי ] שעסק באיסוף מודיעין ובמעקב סמוי אחר אלמנטים חתרניים . פעילות זו נסתייעה בהפעלת אמצעי איסוף שונים : האזנה לקווי הטלפון של הפעילים משני הצדדים , פתיחת דואר , קריאת חומר כתוב [ עיתונים , כתבי עת , כרוזים , [ מעקב אחר חשודים , מעצרים וחקירות , השתלת מיקרופונים [ בשלב מאוחר יותר , [ הפעלת יומינט [ סוכנים , מודיעים , מלשינים , " מושתלים" ובוגדים , [ במידת האפשר . הדגש החשוב היה "לחוש את השטח" ולא לפעול מרחוק . להפעיל את השוטרים המקומיים שהיו בני בית , הכירו כל פיסת קרקע , דברו ערבית וכמובן הכירו היטב את הנפשות הפועלות . יחד עם זאת , הדגיש דאוביגין , שקציני השטח חייבים להיות בריטים דוברי ערבית . שינוי נוסף היה קשור ברמת החשיבות של . c . 1 . D-n לדעת דאוביגין המודיעין היה חשוב דיו , כדי שמפקד ror c . 1 . D-n להיות בדרגת מישנה למפכ"ל וההתיחסות אליו היתה בהתאם . המהפך בתיפקוד c . 1 . D-n ערך זמן רב ולמעשה חפף את פרק הזמן בין 1929 לבין שנת , 1936 ואת פעילותו הברוכה של הארולד רייס wn'wu ( Rice )
|
|