|
|
עמוד:28
n c 1 A כמתווך בתהליכי שלש במזרח התיכון חלק -א מאת : שלמה שפירא שירותי מודיעין נוטלים לעתים חלק חשוב בדיפלומטיה חשאית ובניהול סכסוכים , לא רק כספקי מידע אלא גם כבעלי תפקיד פעיל בתהליך עיצוב וביצוע מדיניות . שלושה מאפיינים מקנים לשירותי מודיעין התאמה "חודית לתפקיד זה . ראשית כל , עבודת מודיעין היא חשאית מטבעה ולכן מושפעת פחות מהתערבויות לא רצויות מצד התקשורת והציבור . שנית , בשל משימותיהם הביטחוניות והתמיכה המעשית שהם יכולים לתת למקבלי החלטות , אנשי המודיעין נמצאים בקשר ישיר עם גורמים רמי דרג בארצות בהם הם פועלים . קשרים אלו ניתן להפעיל למאמצי עשיית שלום תוך כדי עקיפתם של צינורות דיפלומטיים מסורתיים , שהם , לעיתים , איטיים ומסורבלים . שלישית , סוכנויות מודיעין יכולות ליצור תמריצים חזקים לשיתוף פעולה מדיני על ידי אספקת טכנולוגיה ביטחונית וסיוע כספי , או מבצעי , לעמיתים במדינות אחרות . שלושת המאפיינים הללו מקנים לשירותי מודיעין מקום חשוב במאמצים לקראת הסדרים פוליטיים בזירות שונות בעולם . סוכנות המודיעין המרכזית של ארצות הברית , nwonwn , CIA -H בכל שלושת המאפיינים הללו כדי לנסות ולהשפיע על מאמצי התיווך בין ישראל ומדינות ערב , ומאוחר יותר בין ישראל והפלסטינים . ciA-n היתה מעורבת במאמצי שלום חשאיים במזרח התיכון מאז שנות ה1950- ושימשה זרוע ביצועית של הממשל האמריקני במאמציו ליצב את המצב הפוליטי במזה"ת ולהשכין שלום בין ישראל ושכנותיה . המחקר המוצג כאן מנתח את מעורבותה הפוליטית של CIA-H בתהליכי שלום במזה " ת . חלקו הראשון עוסק בתקופה של שנות ה50- עד . 1993 חלקו השני , אשר יופיע בגיליון הבא , עוסק בתקופה שבין הסכמי אוסלו ועד האינתיפדה הנוכחית . ייצובו של מזרח תיכון שסוע מלחמה : מבצע "גאמא' לאחר על"תו לשלטון , במצרים , של גמאל עבדול נאצר פיתחה CIA-H קשרים הדוקים עם הממשל החדש בקהיר . קרמיט רוזבלט , אחד המומחים הבכירים של CIA-H למזרח התיכון , יצר קשר אישי עם הנשיא המצרי , בשנות שלטונו הראשונות , וניסה להגביר את תלותו של נאצר במערב . נאצר אף הסתייע ברוזבלט במשא ומתן על הסכם נסיגתם של הכוחות הבריטים מאזור תעלת סואץ בשנת . 1954 תחנת CIA-H בקהיר ניהלה מו " מ עם ההנהגה המצרית על חבילת סיוע אמריקנית אפשרית , שתכלול מימון אמריקני להקמת סכר אסואן . אך כאשר נחתמה עסקת הנשק המצרית-סובייטית , ב , 1955- היא איימה על היציבות האזורית ועל האינטרסים של ארצות הברית באזור . קרמיט רוזבלט הזהיר את נאצר , לשווא , מתוצאות הרות אסון של התקשרותו עם הגוש המזרחי . כדי למנוע מלחמה שנראתה כעומדת בפתח , פתח נשיא ארצות הברית , אייזנהאואר , ביוזמה מדינית חשאית , תחת שם הקוד 'מבצע גאמא ; שעירבה , בפעם הראשונה , את ciA-n בניסיונות עשיית שלום חשאית במזרח התיכון . משא ומתן בין מדינות עוינות כמצרים וישראל הצריך חשאיות מירבית . במסגרת 'גאמא ; שהיה באחריותו של ראש ciA-n אלן דאלס , נשלח בחשאי איש אמונו של אייזנהואר , רוברט אנדרסון , לסדרת פגישות בבירות המזרח התיכון . אנדרסון קבל סמכות לשאת ולתת בשם הנשיא ולבחון נקודות הסכמה אפשריות בכדי למנוע כך התקפה ישראלית על מצרים . רשת הקשרים של ciA-n במזרח התיכון הבטיחה לאנדרסון גישה ישירה להנהגות שתי המדינות , תוך עקיפת צינורות משרדי החוץ שסבלו מהדלפות . בינואר ובמרץ 1956 נפגש אנדרסון עם נאצר ועם בן גוריון , כל אחר לחוד , בניסיון להשיג מהם הסכמה כלשהי על ויתורים טריטוריאליים . אולם המתח באזור גאה , ובסוף מרץ דיווח אנדרםון לבית הלבן על שתי בעיות מפתח בין מצרים לישראל שנותרו ללא פתרון : גורלם של הפליטים הפלשתינים ממלחמת ; 1948 והדרישה המצרית ל'רצף טריטוריאלי' מול סירובה של ישראל לוותר , לטובת מצרים , על חלקים מהנגב . פרוץ מבצע סיני חתם את הגולל על מבצע 'גאמא . ' למרות כישלונה של nunV CIA-H את תוצאות מבצע סיני , פנו מעצבי המדיניות האמריקאיים יותר ויותר לסוכנות הביון למעורבות ביוזמות מדיניות חשאיות באזור . תפקידה המדיני של CIA-H בהידברות חשאית נעשה חשוב עוד יותר עם הופעתו של הטרור הפלשתיני . הוועדה המשולשת " סודו של אש"ף , בראשית שנות ה , 60- איחד פלגים פלשתינאיים חמושים שונים לארגון מרכזי שמטרתו להשיג עצמאות פלשתינית והרס ישראל . בסיס כוחו של אש " ף היו מאות אלפי הפליטים הפלשתינאיים הפזורים במזרח התיכון . רבים מפליטים אלו חיו בירדן ומחנות הפליטים בירדן הפכו במהרה למוקדי כוח של אש"ף . המלך חוסיין הרגיש מאוים על ידי הכוחות הפוליטיים המתעצמים של אש"ף בירדן . הוא גם היה מודאג מפעולות תגמול ישראליות בתוך ירדן כתגובה להתקפות טרור . על אף שלא
|
|