|
עמוד:14
מ' עמית : בניגוד למה שטענו אצלנו ממשלת גרמניה סיעה לנו למנוע פעולת המדענים במצרים חשיפה ראשונה במפגש השנתי של חברי המל"מ ; "מבצע עומר" לסיכול ירידת המדענים הגרמנים למצרים מאת : עמיקם שפירא בראשית שנות השישים סערה המדינה . ראש המוסד דאז , איסר הראל ז"ל , התריע בפני ראש הממשלה ושר הבטחון , דוד בן גוריון , כי מדענים גרמנים מסייעים למצרים בבנית טילים שיכוונו נגד ישראל וממשלת גרמניה שותקת . ב'ן ראש המוסד לראש הממשלה נתגלו חילוקי דעות שהלכו והעצימו בשאלה עד כמה הסכנה גדולה ועד כמה ממשלת גרמניה יודעת ושותקת . בן גוריון נגד ראש המוסד " הזקן , " שהאמין ב"גרמניה האחרת" ואף ניפגש עם הקאנצלר שלה קונרד ארנאואר בניו-יורק , התקשה לקבל את התיאורים הקודרים של הראל . זה טען כי יש בידיו הוכחות שממשלת גרמניה יודעת שמדענים שלה מסייעים למצרים ואף מעלימה עין מעבירות של אותם מדענים על חוקי גרמניה עצמה . הראל סבר שגרמניה הנאצית ממשיכה לחיות ולכן הגרמנים מסייעים למצרים ומתעלמים מהסכנה לישראל . בן-גוריון לעומתו סבר כי אין מקום להשואה בין גרמניה של אדנאואר לזו של היטלר ולכן כל הסתה נגד גרמניה היא טעות ועיורון . על רקע זה הגיש הראל , בסוף חודש מרס , 1963 מכתב התפטרות לבן- גוריון . ראש הממשלה קרא אליו את ראש אמ"ן האלוף מאיר עמית והודיע לו קצרות שיקח עליו את ניהול המוסד . " התפוח הלוהט" של המדענים הגרמנים במצרים התגלגל לפתחו של ראש המוסד החדש . 0 ילים מפח מאיר עמית הרים את הכפפה ועמד ב1964- בראש "מבצע עומר " למניעת ירידת מדענים גרמנים למצרים . סיפור המבצע תועד ב150- עמודים מודפסים במכונת כתיבה "הרמס" חסויים מהעין . הוא נחשף לראשונה במפגש השנתי של חברי עמותת המל"מ מפי עמית עצמו . המצרים חלמו על פיתוח טילים ונשק בלתי קונבנציונלי במטרה להכריע את ישראל או לפחות לפגוע בה קשות . כבר בקיץ , 1958 שנתיים לאחר התבוסה הצבאית ב"מבצע קרש , " הבחינו באמ"ן בטילים שנעו במצעד צבאי בקהיר . בדיקה מהירה העלתה כי מדובר בטילים מ ... פח ששליט מצרים נאצר ביקש כנראה להרשים בהם את נתיניו . למצרים עצמם היו שלוש בעיות מרכזיות בפיתוח טיל תוצרת בית : הדלק היה נהלי ולא מוצק , ראש החץ היה פרימיטיבי וחסר דיוק ביצוב הטיל עד כדי "פיספוס" המטרה ב40- ק"מ . המצרים הבינו כי לבדם לא יצליחו להתגבר על הבעיות הטכנולוגיות של בנית טילים ולכן חיפשו בנרות מומחים מבחוץ . אלה 1 נימצאו במפעל בשם "הליגה' בגרמניה שהתמחה בנושא יצור טילים במסגרת שיתוף פעולה עם חברה אמריקאית בשם " ליטוף . בשלב מסוים החליטו האמריקאים לנתק מגע מהגרמנים וכתוצאה מכך עמדו כארבעים מהנדסים וםכנאים בפני פיטורים . במצרים גילו את "הליגה" ועטו עליה כמוצאי שלל . הגנרל מחמוד חליל , שהיה ממונה על פיתוח הטילים מטעם השלטונות במצרים , מינה את אחד מעוזריו הקרובים , אחמד סעיד , כאיש קשר למפעל " הליגה" והורה לו ל"הוריד" מצרימה כארבעים מדענים כדי שיסיעו בבנית הטיל המצרי הראשון . המניע : פרנסה ולא אנטישמיות . " הרומן" שבין המצרים ומדענ "הליגה" נודע למוסד . אנשיו מיהרו "לשתול" איש משלהם בחברה הגרמנית שדיווח בפרוטרוט על התפתחות הקשר בין המצרים למדענים הגרמנים . הקהל במפגש מאזין לשחזור ראשון של "מבצע עומר"
|
|