|
|
עמוד:11
התפיסה ההגנתית . המצרים ויתרו מראש על המדרגיות ועל העומק בתפיסת ההתקפה . ראשי הגשר הורחבו באיטיות . הם אורגנו לתת מענה מול התקפות הנגד , בעיקר מול התקפות הנגד המשורינות של צה"ל , שהמצרים כה חששו מהם . יחידות " הדרג השני" תרמו , לא רק את מערך האש שלהם , אלא גם נתחים ניכרים מכוחם , לטובת הכוחות בדרג הראשון . בכך וויתר , למעשה , המתכנן המצרי מראש על יכולתו לפרוץ מתוך ראשי גשר אלה ולהמשיך בתנופת ההתקפה . אימצו טקטיקה של וולינגטון המטרה המדינית ותרגומה לתכנית המלחמה לא חייבה פיתוח המתקפה לעומק . שיטת הפעולה שנבחרה והיקף המשימות שנגזרו מהתכנית , לא חייבו תפיסת יעדים בעומק . המתכנן המצרי יכול היה כעת לוותר על הטלה מסודרת ורצופה של כוחות הדרג השני לשמירה על תנופת ההתקפה . הוא קיצץ כמעט כליל את משימותיהם של כוחות קחמניים יבשתיים , מונחתים מהאוויר , או מושטים , בכל הקשור להתקדמות מהירה ולתפיסת יעדים חיוניים בעומק מערך ההגנה הישראלי . למעשה , היה כאן מעבר מהיר וחד מצורת קרב ההתקפה , שהוטלה לכל רוחב החזית , להגנה , על בסיסה ישברו התקפות הנגד ותרוסק עליונותו המוחצת של השריון הישראלי . המצרים התחמקו מקרב בתנאים אליהם שאפה ישראל . הם הכתיבו תנאים משלהם - זו שיטת וולינגטון בלחימתו בספרד : התקפה אסטרטגית עם הגנה טקטית . המצרים ויתרו על צורת ההתקפה המועדפת תורתית של הסובייטים , של " התקפה מתוך תנועה . " הם בחרו בזו של הייהתקפה מתוך מגע " אך גם כאן צמצמו את ממדיה ומרחה בעיקר בכל הקשור לעומק המשימות . כל דיביזית חי " ר יצאה להתקפה מתוך מערכי ההגנה שלה , ממערב לתעלה , זינקה לצליחת תעלת סואץ וחזרה , מהר ככל האפשר , לקווי הגנה חדשים מוגברים ביחידות , במערכים ובעתודות נ " ט ומוגנים נ " מ , בתוך ראשי גשר מצומצמ שטח . במהלך התמרון ה " טכנו - אופרטיבי " של פעולת הצליחה , כיבוש ובנית ראשי הגשר , השכילו המצרים לשלב בהצלחה מרובה את מערכי הסיוע של צבאם . הם הפעילו את מערך הארטילריה בהכנה רחבת היקף ובסיוע לכוחות הצולחים , התוקפים והמגינים , הם שילבו את כוחות ההנדסה בכלל ואת יחידות הגישור בפרס במהלך הצליחה , כמו גם במהלכים המכינים ובבניית ראשי הגשר , הם זכו לגיבוי מוצלח של המערכים הלוגיםסיים לסוגיהם בכל שלבי הלחימה . חלקים ניכרים מהכוחות המשוריינים והממוכנים של הצבא המצרי , מקרב אלה המיועדים תורתית לתגבר , לתמרן ולנוע להמשך פיתוח ההתקפה , צרפו המצרים מראש לעיבו מערכי דיביזיות הרגלים בראשי הגשר . כאן יצרו כוחות אלה עומק , אך שוב עומק במערך ההגנה של ראשי הגשר ולא במערך הקרבי ההתקפי של הדיביזיה , או של הארמיה . את יתרת הכוחות המשוריינים והממוכנים העדיפו המצרים להשאיר ולערוך ממערב לתעלה , בראש ובראשונה בדרג שני ארמיוני במערך ההגנה . הכוחות ממערב לתעלה דולגו ונפרםו מגמה אחת קרמה , אך נשארו , על פי הראיה המצרית , ככוחות להחזקת המערכים ברצועת ההגנה השניה . העברת חלק קטן מהם לגרה המזרחית בשלבים המאוחרים יותר של המלחמה , ושילובם בהתקפה הספורדית , המגומגמת , של ה14- באוקטובר , מהווה סלע מחלוקת בין המתכננים המצרים לבין עצמם , עד עצם היום הזה . ססיה זו החלישה את עומקו של מערך ההגנה ואפשרה , כידוע , לכוחות צה"ל לחדור , לאחר צליחת התעלה , לעומקו , לכבוש שטחים בגדה המערבית ולכתר את ראשי הגשר של כוחות הארמיה השלישית המצרית בגדה המזרחית . המצרים בפעילותם ובמהלך הכנותיהם לקראת המלחמה , העריכו נכונה את המצב . הם הכירו היטב את השטח בגזרת התעלה ולמדו לנצל אותו לטובת מהלכיהם בשדה הקרב . הם איתרו את הבעיות שהציב מולם המתכנן הישראלי וכוחות צה " ל בחזית סיני . הם הכירו ביתרונותיהם , אך בעיקר בחולשותיהם והשכילו להתאימם ולנצלם לתכנית מלחמה שאפשרה לגבור על יתרונותיו של המגן הישראלי . המכשיר הצבאי המצרי הופעל , בשלביה הראשונים של המלחמה , כמכונה משומנת , על פי מתכונת תורתית סדורה . ברגע המבחן אפשרה , "תורה מצרית" זו , כפי שהוצאה לפועל על ידי הגיסות בשדה הקרב , לפצח את "יסודותיה" של הקונספציה שהתגבשה בצד הישראלי ולהביא להישגים צבאיים , ובהמשך גם לאלה המדיניים בהם זכו המצרים במהלך המלחמה , ולאחריה . הערה : אל"מ ( מיל ( ' ד"ר דני אשר הוא היסטוריון וחוקר צבאי . משמש כמרצה במכללות של צה"ל מטעם האוניברסיטה העברית . ספרו הקודם הפעלת כוח משורין בהר - המעורבות הצבאית הסורית בלבנון ( 1976 - 1975 ) ראה אור בשנת 1985 בהוצאת "מערכות . " החזית המצרית , אלופי הפקודים בצפון ובדרום התיחסו בצורה שונה למידע המודיעיני
|
|