|
|
עמוד:6
בגדי המלך החדשים במלאת 30 שנה למלחמת יוהכ"פ מנתח ראש אמ"ן שמונה בעקבות מסקנות "ועדת אגרנס" את גורמי המחדל ולקחיו מאת : אלוף ( מיל ( ' שלמה גזית במלאת 30 שנה למלחמת יום הכיפורים מנתח ראש אמ"ן , שמונה בעקבות מסקנות "ועדת אגרנט , " את גורמי המחדל ולקחיו . שלושים שנה חלפו מאז אותו יום נורא , יום הכיפורים של שנת תשל"ד . רק טבעי הוא כי שוב חוזרים ומעלים את סיפורי אותם ימים ושוב מטיחים מכל עבר את עיקר האשם , בהערכה השגויה על אגף המודיעין של צה"ל . שיכורי הניצחון איני נמנה על המטילים אחריות בלעדית על המחדל הנורא ערב מלחמת יום הכיפורים על ההערכה המודיעינית . להפך ? אני רואה את עיקר הבעיה באווירה הציבורית אשר רווחה בארץ למחרת הניצחון הצה"לי המוחץ ב"מלחמת ששת הימים , " ביוני . 1967 היינו אז כולנו כחולמים שיכורי ניצחון - ובצדק - אך נשטפנו גם באופוריה קיצונית אשר התבטאה בזלזול מוחלט בצד הערבי , ביכולתו הצבאית והמדינית גם יחד . שלוש השנים של מלחמת ההתשה , אותה ידענו כמעט בכל הגזרות , לא היה בהן כדי להחזירנו לראייה מפוכחת ומציאותית יותר לגבי יחסי הכוחות האמיתיים שבין ישראל לשכנותיה-אויביה . מי שהציגו את הערכות המודיעין בימים של ספטמבר-אוקטובר , 1973 והקבתיטים אשר נדרשו לקבל החלטות על בסיס הערכות אלה , היו חדורים באותה תחושת ביטחון עצמי בכוחנו תוך ביטול קיצוני של היכולת המבצעית של היריב . זה ההסבר לסגנון הבוטח כל כך של הצגת הערכות המודיעין , בימים שקדמו ליום הכיפורים וזה ההסבר העיקרי לשאננות הדרג העליון - הצבאי והמדיני - אשר נמנע מצעדי ביטחון ודחה את גיוס עוצבות המילואים עד לרגע האחרון . ביטוי מוחשי לתחושות אלה מצאתי בדיון בו השתתפתי ואשר התקיים בלשכת שר הביטחון , באור ראשון של יום הכיפורים , לאחר שהתקבל דיווחו של ראש המוסד על ידיעה ממקור אמין על המתקפה הערבית הצפויה . לימים , לאחר המלחמה , זכה דיון זה בפרסום רב , כאילו התאפיין בוויכוח קשה ונוקב בין שר הביטחון לרמטכ"ל בשאלת היקף גיוס המילואים . אכן , שר הביטחון התנגד לעמדת הרמטכ"ל , אשר ביקש גיוס מלא של מערך המילואים . שר הביטחון אישר את הגיוס המיידי של שתי אוגדות אותן הגדיר הרמסכ"ל כדרושות למגננה בשלב הראשון . יתר המערך , קבע , יגויס רק לאחר שתחל המתקפה הערבית . אלא שהאווירה בדיון , באותו שלב , הייתה רגועה ונינוחה כל הנוכחים היו חדורי ביטחון עצמי מוחלט בתבוסה המוחצת שתונחת על הכוחות התוקפים : הדאגה האמיתית של הרמ 0 כ"ל באותו בוקר הייתה אחת , שמא תופסק הלחימה בטרם יהא סיפק בידו להנחית מכה ניצחת על הכוחות הסוריים . ולא אביא כאן את הבדיחות שנלוו לדיון . מערכת איסוף המודיעין אף על פי כן , איני יכול לשחרר את המודיעין מאחריות . סביר שהיינו נוהגים אחרת אילו היה מערך איסוף המודיעין עושה יותר ועושה יותר טוב . אילו נכנסו מוקדם יותר ידיעות באיכות המידע שהתקבל בלילה של ערב יום הכיפורים , אין ספק שגיוס המילואים ופריסת הכוח היו נעשים מוקדם יותר . אפשר גם כי ניתן היה במקרה זה להפעיל מערכת לחצים מדינית-בינלאומית אשר הייתה מבטלת את המתקפה הערבית . באותם ימים לא היה מערך האיסוף ממוקד בכיסוי מתוכנן של מסרות מיוחדות , לאיתור מיידי של סימנים מעידים מתריעים . באווירת השאננות הכללית של אותם ימים לא הייתה היערכות מודיעינית מיוחדת , לא היה ריכוז מירב של מאמץ איסופ לשעת חירום , של מאמץ להפעיל את כל המקורות האפשריים והרלוונטיים , לרבות מקורות רדומים , שהרי זו שעת המבחן לקראתה גויסו מקורות אלה . מחקר המודיעין סביר כי היינו נוהגים אחרת אילו הייתה המערכת המחקרית עושה את המצופה ממנה : ראש וראשון , מידת פתיחות שתאפשר לקציני המחקר להשתחרר מן הקונספציות ההערכתיות , מהנחות העבודה הבסיסיות ( ואיננו יכולים לעשות דבר ללא הנחות עבודה כאלה ) מיד עם כניסת ידיעות העומדות בסתירה לקונספציה זו ולהנחות-העבודה המקובעות . אילו לא סבלו אנשי מחקר המודיעין מתיעצים בעת המלחמה דיין , יריב ובר-לב
|
|