|
|
עמוד:1052
נקטז ] שת * סיעות דור לאחר שהשלים האר"י להורות את שיטתו בקבלה החלו המקובלים לדון בה ולפרש את תכניה בספרים רבים . בדרכים אחדות פירשו המקובלים את קבלת האר"י , ועיון בכל דבריהם ימצא כי נחלקו המפרשים לשתי סיעות הנבדלות זו מזו הן בדרך שבה הבינו ופירשו את כתבי האר"י הן בדרך שבה כתבו את ספריהם שלהם . נא ] סיעה ראשונה . הסיעה הראשונה סברה שהאר"י נתכוון לתאר את האצילות כמות שהיא , ואין לחפש אחר משמעות נוספת לדבריו . מקובלים אלה למדו את מהלך ההאצלה שהאר"י מפרש , עיינו בו ועמלו לבארו וליישב את הסתירות שמצאו בדרושים המלמדים אותו בפרטי פרטים . הם סברו שהקבלה מבקשת לתאר את המציאות האלוקית העליונה ואת סדר הכוונות הנובע ממנה , ועל כן פירשו באופן מדוקדק ומפורט את מהלך ההאצלה והכוונות כמות שהוא . ספריהם של מקובלים אלה בנויים כפירושים סביב ספרי האר"י . הם כתובים בדרך כלל כפירושים לחיבורים הנפוצים של ר' חיים ויטל : דרך עץ חיים , פרי עץ חיים ושער הכוונות . מקובלי הסיעה הראשונה למדו את דרושי האר"י כדרך שלומדים את סוגיות הגמרא - שואלים ומתרצים , מקשים ומיישבים , פורכים ומציעים אוקימתות . הם עושים את דברי האר"י ככדור , כשם שעשו בעלי התוספות את התלמוד ככדור . מקובלים אלה משתמשים בלשונות הידועים של 'וא"ת' 'וי"ל , ' מצביעים על סתירות ומיישבים אותן , ומקישים ממקום למקום כדי להבין דבר מתוך דבר . על הסיעה הראשונה ייחשבו מקובלים אלה : ר' יעקב צמח , ר' משה זכות , ר' מאיר פופרש , ר' יצחק צבע , ר' שלום מזרחי שרעבי , ר' שלמה מולכו , ר' חיים די לה תזה , ר' שלמה הכהן , 1 דרך ופרי עץ חיים תוארו לעיל סעיף פח . שער הכוונות תואר לעיל סעיף עא . 2 מקום בינה ושערי בינה , שאלוניקי תקע"ג . 3 אמת ושלום ... על ס' עץ החיים ... נהר שלום ... על ס' כוונות התפילות ... רחובות הנהר ... הקדמות הרב ,... שאלוניקי תקס"ו ; הגהות השמ"ש על ספר עץ חיים , שאלוניקי תר"ה . 4 שמן זית זך , שאלוניקי תקל"ט . 5 תורת חכם , שאלוניקי תר"ח . 6 יפה שעה , שאלוניקי תקע"ג ; הוראת שעה , שאלוניקי תקע"ח . מעד יש להבין את מהלך ההאצלה שלימד ? האם יכולים אנו להגיע אל דברי האר"י עצמו על משמעותו ועל תכליתו של מהלך ההאצלה ? תשובות על שאלות אלו נמצא בחיבורים היסודיים של קבלת האר"י , עיון בתוכנם של חיבורים אלו יקרבנו אל משמעותה המקורית של קבלת האר"י ויוליכנו אל הדברים שכתב האר"י עצמו על תכליתו ועל משמעותו של מהלך ההאצלה .
|
|